יד אליעזר חלק א לג

(ו) ולצעורי. עי' ט"ז ס"ק ד' שהביא דעת הר"ן דס"ל דבאכילה אסורה כו' וכן הוא דעת הרא"ה בב"ה הובא דבריו בש"ך ס"ק ה' ועי' בפלתי ס"ק ה' מ"ש להוכיח כהר"ן מחולין מ' כו' ומב"ק ע"א א' כו' והאריך בזה ועי' בתב"ש ס"ק י"ד ובתוי"ק ס"ק ג' ובישוי"ע מס"ק ב' עד ס"ק ו' ובד' בן המחבר שם ובד' נכד המחבר שם ובחידושי מהרא"ל ס"ק ט' ובדרך חיים ס"ק ד' וביד יהודא ס"ק ג' ובצל"ח בחולין שם ובמלא הרועים שם ובח"ג הנדפס מחדש בענין א"א אוסר דשא"ש ובזית רענן ח"א שם ובברית אברהם חאו"ח סי' ו' ובעונג יו"ט סי' נ"ד מ"ש בד' הר"ן והרא"ה הנ"ל והאריכו בזה ומד' המלא הרועים שם משמע שלא ראה ד' הפלתי הנ"ל יעוש"ה

(ז) י"א שאוסר. עי' ש"ך ס"ק ה' מה שהק' מחו"מ סי' שפ"ה כו' ועי' בתב"ש ס"ק י"ז ובפלתי ס"ק ד' ובישוי"ע ס"ק ו' ובד' בן המחבר שם ובד' נכד המחבר שם ובדרך חיים ס"ק ד' ובעצי לבונה ובערוגות הבושם ס"ק ה' וביד יהודא ס"ק ה' ובחמדת שלמה בגיטין נ"ג ובנחלת יעקב ח"ב בחידושיו לחולין מ"א א' ובחמדת צבי שם מ' א' ובחידושי הר"ן בב"מ בסוף הס' בחידושים המביא לבית הדפוס שם ובמשנת חכמים סי' ל"ט ביבין שמועה אות ב' ובזית רענן שם ובטוב טעם ודעת סי' נ"ז נ"ח מ"ש ליישב קושי' הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד במשנת חכמים ובחידושי הר"ן שם מה שהק' על התוס' חולין מ"א א' ד"ה ת"ש שכ' דהאי' הוא באית לי' שותפות דנאסר חלק חבירו משום דמתערב בשלו והק' לפמ"ש התוס' בתמורה ל' א' דיה ואידך בשם הרמ"ר כלל גדול בדין זה דודאי כל דבר שהוברר האי' מתחלה ואח"כ נתערב בהיתר לא סמכי' אברירה כיון שתערובתו הי' באי' אבל הני תערובתן בהיתר כי האי' לא הי' מבורר קודם תערובתו ולאחר התערובות נולד האי' אז סמכי' אברירה עכ"ל א"כ לא משני הגמ' כלום בשותפות הא יכול לומר נחלוק ונסמוך אברירה ונימא דהוברר דזה חלקו דהא ג"כ נולד האי' בתוך החערובות ע"כ קושי' וכן הק' בחוסן ישועות בקו"א שם ובתורת גיטין בגיטין נ"ג ובגרש ירחים שם ובישוי"ע בד' בן המחבר שם ובפתח הבית דין ברירה סי' ו' ענף ט' והגאון ר' משולם איגרא הק' קושי' זו הובא בשערי תורה ח"ג כלל ג' פרט ד' ובטוב טו"ד שם ול"ל דמתני' דמנסך אתיא כר"י דס"ל אין ברירה ז"א וכמ"ש בחידושי הר"ן בסוף הס' שם דלפ"מ דמסקינן בביצה ל"ח א' דבדרבנן יש ברירה וא"כ י"ל דהמתני' מיירי דחלק יין הניסוך הי' מועט מן חלק ההיתר ולא הוי רק אי' דרבנן דמדאורייתא ברובא בטל אף די"נ הוא מאי' משהו הוא רק משום חומרא דע"ז כו' ובדרבנן סמכי' אברירה ודוחק לומר דמתני' איירי דהיין הי' שוה בשוה עכ"ד ובאמת בלא"ה קשה דהא איירי התם ר"מ ור"י בגיטין נ"ג ב' בדין דמנסך ור"מ ס"ל יש ברירה, אף בדאורייתא בגיטין כ"ה ב' גבי הלוקח יין מבין הכותים כו', וא"כ לר"מ יקשה קושי' הנ"ל ובזה א"ל נמי כמ"ש בפחת הבית שם ליישב דבדבר לח ל"ש ברירה דהקושי' היא לר"מ ור"מ ס"ל יש ברירה אף בדבר לח גבי הלוקח יין מבין הכותים וראיתי במקו"ח סי' חמ"ח ס"ק א' שהק' נמי קושי' הנ"ל וכ' דלפ"ד הרשב"א בר"פ השותפין דהתם הוי דאורייתא די"נ מדאורייתא ואין ברירה ואף שכ' התוס' בתמורה הנ"ל דכל שבא האי' בתערובות אמרי' יש ברירה אף דמתיר כלב דאורייתא ז"א דהא שם איכא י' טלאים אצל חבירו וא"א זהו המחיר כלב הי' לו להיות בטל ברוב רק דצ"ל דבע"ח חשיבי ולא בטלי וזהו רק מדרבנן ובדרבנן יש ברירה וכן הא דיומא גבי לא הי' שופרות לקיני חובה דקא' ולישדי' ד' זוזי לנהרי ואידך נשתרי ומטעם ברירה התם נמי הא דמטבע חשוב ולא בטל הוא רק מדרבנן משא"כ במנסך הוא דאורייתא ואין ברירה אבל לדעת הר"ן שם קשה דגם במנסך יש להתיר כו' מטעם הר"ן דהא נדר ג"כ דאורייתא עכ"ד ובאמת אף לפ"ד הרשב"א הנ"ל נמי לא ניחא וכמ"ש בחידושי הר"ן הנ"ל דבמנסך מיירי דחלק יין הניסוך הי' מועט מן חלק ההיתר ולא הוי רק אי' מדרבנן כו' ובדרבנן יש ברירה כו' וא"כ אף לד' הרשב"א קשה קושי' הנ"ל והחידושי הר"ן שם כ' ליישב מתחלה עפ"ד המרדכי בחולין פ' הזרוע שכ' דהיכא דלא הוברר האי' מתחלה ונולד בתוך התערובות ל"ש ביטול והוכיח מיבמה שרקקה דם א"כ גם. בזה ל"ש ביטול ביין והדר הו"ל דאורייתא ואין ברירה ואח"כ דחה זה עפ"ד הפלתי לקמן בסי' ק"ב שהק' ע"ד המרדכי שהביא הרמ"א שם דהיכא דלא ניכר האי' מתחלה ל"ש דין דשיל"מ כמו ביין בגיגית והק' דסותר דע' המרדכי מהא דיבמה שרקקה דם וחי' דסברת המרדכי הוא רק היכא דהאי' וההיתר שניהם לא הי' ניכרים בתחלה ונולדו ביחד בתוך התערובות כמו ביבמה שרקקה כו' אבל היכא דההיתר הי' מבורר מתחלה והאי' נולד בתוך התערובות שפיר שייך ביטול וא"כ גם הכא שייך ביטול והו"ל דרבנן וסמכי' אברירה והדרא קושי' לדוכתי' עכ"ד ועי' בחוסן ישועות שם ובתורת גיטין שם ובגרש ירחים שם ובטוב טו"ד שם משום דקי"ל דניצוק חיבור אך הפתח הבית שם דחה תי' זה וכ' דלקמן סי' קכ"ו מוכח דל"ש בכה"ג ניצוק חיבור וצ"ל כמ"ש בישוי"ע בד' בן המחבר שם ליישב דהכא בי"נ דקי"ל דאם אמר נכרי לישראל כו' המתן עד שאמכור י"נ ואביא לך המעות אסור משום שרוצה בקיומו של אי' שלא יאבד י"נ כו' וכן אסור להבעיר חביות י"ל בשכר משום שרוצה בקיומו שלא תשבר החביות ויפסיד שכרו וא"כ ה"נ אסור לו לברור חלק א' ולומר הוברר הדבר למפרע שזה חלק המנסך האסור והשאר היתר הוא דא"כ הרי רוצבק"י של אי' שהרי אם הי' נאבד חלק מהיין שבתוך החביות קודם שבירר חלק מהמנסך הי' נשאר להמנסך חלק ביין הנותר כחלק חבירו וא"כ הרי הוא רוצבק"י של י"נ שלא יאבד חלק ממנו ואסור כו' והאריך בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בגרש ירחים שכ' דהמרדכי הנ"ל גבי יבמה שרקקה דם לא ס"ל כהתוס' הנ"ל ולא נהירא דשפיר י"ל דאף המרדכי ס"ל כהתוס' לפ"ד הפלתי וכמ"ש בחידושי הר"ן הנ"ל וכ"כ ביבין שמועה שם אות ז' ועי"ש עוד בחידושי הר"ן מ"ש ליישב עפ"ד המרדכי הנ"ל ד' הרי"ף בע"ז י"ט ב' וד' הטור לקמן סי' קמ"ג שלא הביאו רק דין כיפה דשכרו מותר אבל דין שכר דע"ז עצמו לא הביאו כו' והאריך בזה וכן תי' ביבין שמועה שם אות ח' והאריך בזה ועי"ש עוד בפלתי ובכרתי ס"ק ח' שכ' דאף אם שחט בשוגג לע"ז ואפי' אית לי' מגו א"נ נגד הכלל דעושה לצערו כו' ועי' בפ"י גיטין נ"ב ב' שכ' דאף אם שחט בשוגג ל"ש לומר לצעורי קא מכוין כו' והאריך בזה וחולק על הפלתי הנ"ל ועי' בעטרת חכמים חיו"ד סי' י"ב י"ג ובס' עדות ביהוסף בחלק הדרוש דרוש י"א מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ח) בהג"ה ה"ז אוסר. עי' ש"ך ס"ק ו' שכ' וז"ל ודע דבכל הסי' דאמרי' שחט לע"ז מיירי אפי' במעשה כל דהו וכדלקמן סי' קמ"ה עכ"ל וכונתו דבא לאפוקי מד' הט"ז לעיל סוף סי' ב' ס"ק י"ד שכ' דהא דבעי למימר דילפי' מדעולא דאפי' במעשה כל דהו אוסר היינו עכ"פ במידי שעושה נבילה כו' דלא כדבריו אלא דאף במעשה כל דהו אוסר וכן השיג בנקוה"כ שם על הט"ז וכן השיג הפר"ח כאן ס"ק ז' על הט"ז וס"ל כהש"ך ועי' בדרך חיים ס"ק ד' שכ' דדין זה תליא אי אמרי' דאין לשחיטה אלא לבסוף או אמרי' ישנו לשחיטה מתחלה ועד סוף כו' ומיישב בזה ד' הט"ז הנ"ל והאריך בזה וכ' לבסוף די"ל דהא דפליגי הפוס' אם נפסל באותה שחיטה משום מומר תליא נמי בזה כו' ומיישב בזה קושי' התוס' חולין י"ד א' ד"ה השוחט מהא דשוחט את הבהמה לזרוק דמה לעכו"ם כו' דהתם ר"ל לשיטתו דס"ל אין לשחיטה אלא לבסוף משא"כ לר"י כו' וגם מיישב