יד אליעזר חלק א רעט

משום רוב ממש כיון דזכרים ואינו נדמה ה"ל מיעוט גמור נגד מחצה נקיבות ומיעוט נדמה ולרוב ודאי מצטרף אבל בס"ס אע"ג דעדיף מרובא מ"מ כל שהוא דרך ס"ס אינו מועיל אלא בצדדין השקולין והתם ודאי בתורת רובא אתי' עלה וכן מוכח מלשון הש"ס ביבמות ס"ז גבי עובר אינו פוסל כו' ואח"כ הביא ד' הריב"ש סי' שע"א כו' שהק' על התוס' הנ"ל דאדרבה אית לן למימר סמוך מיעוט דאונס למחצה דאינו תחתיו כו' איברא ודאי אפי' לרבנן אמרי' סמוך מיעוטא למחצה כו' ומיהו היינו התם דמחצה זכרים ומחצה נקיבות ודאי ובהכרח כי כן יסד המלך מלכו של עולם לקיום המין וא"כ ע"כ הזכרים הנולדים מן המעוברת מיעוטא נינהו שהרי מיעוט מפילות ואין להמלט מזה בשום פנים אבל הכא אין אנו או' שהנבעלות בזנות מחצה תחת בעליהם ומחצה בלתי תחתיהם כי היכי דנימא סמוך מיעוטא למחצה ונתירה כו' דמנין לנו זו שיהי' מחצה ע"מ אבל אנו או' שהדבר בס' שזה אפשר כמו זה ואף אם נאמר סמוך מיעוטא דאונס לאין תחתיו אכתי לא הוי תחתיו ברצון מיעוטא בודאי אבל עדיין נאמר שאפשר זה כמו זה' כו' אבל עדיין הס' במקומו עומד עכ"ל האיר עינינו היכא דאנו דנין בתורת רוב אז אפי' הצדדין אינן שקולים מצטרף למחצה וה"ל רובא והיינו דוקא היכא דידוע בטבעו של עולם מחצה ע"מ מצטרף גם המיעוט דלהוי רובא והיכא ראינו בטבעו של עולם אלא דאפשר זה כמו זה אזי בתורת ס"ס אנו דנין ובעי' שיהי' ב' הספי' שקולין עכ"ד יעוש"ה והפ"י הנ"ל לא ראה ר' הריב"ש אלו שכבר הקדימו בקושי' זו ומיישב הקושי' ועי' בישוי"ע לקמן סי' קפ"ז ס"ק י"ח י"ט מ"ש בד' התוס' והריב"ש הנ"ל וכ' לחלק בין דבר הבא במקרה כו' לבין דבר הבא בהוה כו' והאריך הרבה בזה ועי' בפתח הבית סי' י"א בדין מחט שנמצא בחלל הגוף מ"ש והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש והארכתי בזה בדברים נכונים יעוש"ה ועי' בחוט המשולש בתשובות הגאון ר' חיים שם סי' י' שכ' ליישב קושי' הפ"י הנ"ל דכיון דקי"ל כרבנן דפליגי אר"מ וס"ל דמיעוטא כמאן דליתא ולא מצטרפי' לי' בהרי חוקה ה"נ לא מצרפי' לי' לאידך ספי' דכמאן דליתא כלל הוא וכ' דכן דקדקו התוס' בקושי' כו' והאריך, בזה והיינו כד' הפ"י בקו"א הנ"ל דאפשר דהכא ס"ל להתוס' דמיעוט לגמרי כמאן דליתא דמי לרבנן דפליגי אר"מ כו' ולא כהש"ש הנ"ל שהשיג על הפ"י ולא הביא ד' הפ"י הנ"ל ועי' במשכנות יעקב חיו"ד סי' ל"ב שהביא ד' מו"ר הגאון ר' חיים הנ"ל והאריך בדבריו וכ' סוף דבר קשה לסמוך על סברא זו להקל אף ברוב שאינו גמור רק שהוא מה"ת לסברת מו"ר שתלוי אי סמכי' מיעוט לחזקה והביא ד' הגאון מגלוגא שכ' להגאון רחיים הנ"ל והביא ד' הריב"ש הנ"ל וכ' הוא לפרש ד' הריב"ש בישוב קושי' הפ"י הנ"ל כו' וכ' דלפ"ז למדין כי גם ד' הר"ן כדעת התוס' דכל דאיכא רובא בחד ס' לא משוינן לי' רובא בהדי אידך ס' אף שהוא ס' שקול עכ"ד ועי' בדברי חיים חיו"ד סי' ל"ה מ"ש ליישב ד' התוס' כתובות הנ"ל וד' הרמ"א לקמן סי' קפ"ז והאריך הרבה בזה ועי' בגינת וורדים כלל ל"ב מ"ש בד' התוס' כתובות והביא ד' הפ"י שם ד"ה לא צריכא שהק' על התוס' שם דהא הוי ס"ס ס' זינתה תחתיו ושמא זינתה עם א' מן הפסולין כו' וכ' די"ל דס' שמא תחתיו לא הוי ס' השקול דס' שמא קודם הנישואין אבדה בתולי' יש ב' צדדים להתירא וצד א' לאי' שמא מוכ"ע כו' שמא זינתה עם א' מן הכשרים וצד א' לחומרא שמא זינתה. עם א' מן הפסולין וכיון שכן הס' ההוא הוי כולו להתירא דרובו ככולו וכמ"ש דבעי' שיהא שוה בכל צדדיו וליכא כאן כי אם ס' השקול שמא תחתיו וכולו לאי' שמא אבדה בתולי' וכולו התירא והק' שפיר ונוקמי בחזקת היתר והתוס' לשיטתם דס"ל דבעי' שיהי' ב' הספי' שוים בכל צדדיהם ואף שכ' התוס' שם דמוכ"ע אין לספק היינו במוכ"ע אני תחתיך אין לספק שכ' דאין גנאי לטעון כו' משא"כ במוכ"ע אני קודם דודאי הפסידה כתובתה או כולה או מנה כו' וא"כ ודאי קודם הקידושין איכא לספוקי שמא מוכ"ע וקשי' להו שפיר וכיון דעכ"פ ס' שקול הוה ר"ל קודם נשואין הוי כולו להתירא דרובו ככולו ולבתר נשואין כולו לאי' דאין לספק במוכ"ע דא"כ הוי טענה דאין גנאי כו' מ"מ נוקמי בחזקת היתר לכהונה ר"ל מיד כשנולדה היתה בחזקת כשרות לכהונה ולא כ' בחזקת היתר לבעלה דלא ברירא כ"כ דשמא זינתה עם א' מן הפסולין ואף דהוי ס"ס שמא אבדה בתולי' כו' שמא א' מן הכשרים או שמא מוכ"ע מ"מ לא הי' חזקה טובה כו' חזקה שלא נתבררה ולהכי נקטו חזקת כשרות לכהונה ר"ל משעה שנולדה היתה בחזקת כשרות לכהונה ובאשת ישראל כ' בחזקת היתר לבעלה דודאי כן הוא בשעת קידושין הי' לה חזקה טובה ומבוררת לבעלה כו' עכ"ד ועי' בנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' קי"ח שכ' ע"ד הש"ך הנ"ל דבסי' נ' נתבאר לענין ס' א' ומזה אין לס"ס ראי' והכי התוס' כתובות כו' לענין רובא דברצון חילקו בין ס' א' לס"ס וכן בסי' נ"ג ס"ק י"ד שכ' הש"ך בשם הב"ח כו' אבל היכא דאיכא למתלי באי' טפי מבהיתר תלי' לחומרא וכה"ג כ' הר"ן פ"ק דחולין ע"ש הר' יונה ולפמ"ש אין שום ראי' מד' הר"ן ותמה על הש"ך והב"ח שהרי הר"ן לא הזכיר שם ס"ס כלל רק לענין ס' א' מיירי שם דל"א בזה נשחטה הותרה ותמה דהרי הר"ן שם אוסר אפי' היכא דשכיח להיתר כמו לאי' ובעי' דוקא שיהי' ההיתר שכיח יותר כו', ואטו נימא דיסבור הר"ן דס' השקול לא מקרי ס' לגבי ס"ס הא ודאי ליתא כו' אבל לגבי ס"ס גמור אפשר דאפי' אם א' מהספי' אינו שוה להיתר ולאי' מקרי ס' וכ' אמנם כו' דגם מד' התוס' כתובות אין ראי' מפורשת דלא מיחשב ס"ם כו' דודאי מוכח מדבריהם דס' שהוא נגד הרוב לא מיחשב ס' אפי' בס"ס מיהו היינו היכא דליכא חזקה המסייע להמיעוט אבל היכא דאיכא חזקה המסייע להמיעוט אף דרובא עדיף, מ"מ כבר לא מיחשב רוב גמור ומהני לגבי ס"ס והא דלא מהני שם בפ"פ ס"ס אם הי' רצון רוב גמור אף דשם יש חזקת היתר מ"מ יש חזקה המגרע ס' שמא אינו תחתיו דמוקמי' אחזקת הגוף כו' וא"כ ב' ספי' גריעי ס' אונם לא שכיח וס' אינו תחתיו הוא נגד החזקה ובב' ספי' דגריעי ודאי לא מיחשב ס"ס וצ"ל נגד חזה"ג יש חזקת היתר לחזק כח ס' אינו תחתיו ושוב ל"מ ס' אונס דרצון הוי רובא וחזקת היתר כבר מוקמי' לי' נגד חזה"ג וא"א לחזקת היתר שוב להועיל לס' אונס אבל היכא דאיכא ב' ספי' והא' הוא ס' השקול לאי' ולהיתר דהוי ס' מעליא והס' הב' אף שהוא נגד הרוב מ"מ היכא דאיכא חזקת היתר החזקה מצטרפת להס' שאינו שכיח לחשבו ס' אף שזהו דוקא לר"מ דחייש למיעוטא אמרי' סמוך מיעוטא לחזקה וה"ל פלגא אבל לרבנן מיעוטא כמאן דליתא ורובא וחזקה רובא עדיף כו' מ"מ אף דרובא עדיף לא מבטלי' החזקה לגמרי ואף דלגבי חד ס' לא מיחשב זה ס' לרבנן אבל לגבי ס"ם שוב מיחשב ס' וא"כ אין מד' התוס' ראי' שלא נחשוב לס"ס ואח"כ כ' אמנם אעפ"כ יש להביא ראי' מסוף ד' התוס' שם שהק' אכתי אשת כהן ובקיבל אבי' קידושין פחותה מבת ג' באשת ישראל איכא ס"ס ס' מוכ"ע כו' וא"ל דמוכ"ע לא שכיח דהא אמרי' כו' ומשמע מדבריהם דאי מוכ"ע ל"ש לק"מ והא אכתי באשת ישראל איכא ס"ס ס' באונס כו' שמא מוכ"ע או להיפך שמא מוכ"ע כו' שמא באונס ואף דמוכ"ע ל"ש מ"מ מסייע לי' חזקת היתר א"ו דמה דל"ש אפי' בסיוע חזקה היתר ל"מ