יד אליעזר חלק א רעז

שדחה ד' הפלתי מהא דסמכו הפוס' להתיר ס"ס בעיגונא וכ' דלפמ"ש המראות הצובאות ס"ק ק"ז דהטעם לפמ"ש התוס' ביבמות פ"ח ב' ד"ה והבא דחזקה דאשה דייקא ומנסבא מרעא לחזקת א"א כו' עכ"ד ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ומ"ש החו"ד הנ"ל די"ל דמש"ה ל"מ ס"ס להתיר דבר שבערוה משום דילפי' דבר דבר מממון עי' בגליא מסכת חאה"ע סי' י"ד מ"ש עליו והאריך בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ל"ג ס"ק ב' מ"ש ע"ד החו"ד הנ"ל והארכתי בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בתשובת רע"א סי' קנ"ח שהק' על הפוס' דס"ל דס"ס בח"א אסור מב"ק י"א א' דפריך הגמ' מאי קמ"ל דאין מקצת שליא בלא ולד חנינא שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה ואיך מוכח דאין מקצת שליא בלא ולד הא אף דהוי ס"ס אסור כיון דיש כאן ח"א שאינו זבוח ע"כ קושי' והניח בצ"ע וכן הק' בישוי"ע לעיל סי' י"ד ס"ק ה' וכ' מתחלה דיש כאן חזקת הגוף נגד ח"א דאמרי' חזקה שלא ילדה כו' ואח"כ דחה זאת והאריך בזה ועי' בש"ש שם פ"כ שהק' נמי קושי' הנ"ל וכ' דמוכח מזה דס"ס אמרי' אפי' נגד ח"א ובפכ"א שם כ' דלפי דעת הש"ך הנ"ל דב' ספי' ל"מ נגד ח"א כו' אבל ג' ספי' מהני והתם נמי איכא ג' ספי' כו' ומיישב בזה קושי' התוס' שם ד"ה שליא כו' יעוש"ה ועי' עוד בדברי חיים סי' י"ז שכ' דאף להפוס' דס"ל דס"ס במקום חזקה ל"מ זהו דוקא אם הב' ספי' אינם משם א' ומזמן א' אבל אם הב' ספי' הם משם א' ומזמן א' מהני הס"ס אף נגד חזקה דבזה כו' הס"ס מטעם רוב הוא כיון דהב' טעמי ס"ס מורין על דבר אחד כו' וכ' ליישב בזה קושי' החמ"ש והגאון רע"א הנ"ל מד' התוס' חולין דשם מורין הב' ספי' לדבר א' ולזמן א' שלא שחט פחות מחצי סימן דהס' ששחט רוב מורה ששחט יותר ממחצה והס' ששחט מחצה מורה ג"כ ששחט כדין מחצה וכיון דהב' ספי' מורין על שם א' וזמן א' הוי כרוב ומהני אף נגד החזקה לדעת התוס' דל"א סמוך מיעוטא לחזקה ואף להפוס' דאמרי' מדרבנן סמוך כו' מ"מ הא כ' הרשב"א בתוה"ב דלהכי מהני רוב המצויין אצל שחי' כו' כיון דדעתו לשחוט ולהסתלק החזקה ל"א בזה סמוך מיעוטא לחזקה וה"נ הכא כיון דאיכא רוב ששחט שפיר מהני הס"ס ולאו מטעם ס"ס אלא מטעם רוב כיון דהב' ספי' מורין על שם א' וזמן א' וגם כ' ליישב בזה ד' הנקוה"כ לעיל סי' א' שכ' ליישב קושי' הט"ז על האגודה כו' מקושי' הש"ש שמעתא ג' פ"ג דהא ס"ס נגד ח"א ל"מ כו' והאריך בזה ואח"כ כ' ליישב בזה קושי' הש"ש והגאון רע"א הנ"ל על התוס' ב"ק י"א דשם אין לדון מטעם ס"ס רק מטעם רוב כיון דהב' ספי' מורין על שם א' וזמן א' שלא יצא בהלידה זו רוב הולד דהס' שלא יצא כלל מורה דלא יצא רוב ולד וכן הס' שלא יצא רק מעט מהולד מורה שלא יצא רוב ולד כו' ורובא וחזקה רובא עדיף מחזקה מדאורייתא אבל אם הספי' הם מב' שמות או מב' זמנים אינו מוכת דמהני נגד החזקה כו' וכ' דס' דרוסה לא הוי ס' בשחי' דס' בשחי' אינו אלא אם נולד ס' במעשה השחיטה דהיינו ס' שנפגם הסכין או ס' שהה או דרס בסכין אבל אם השחי' היתה כהוגן רק הס' הוא אם מהני בי' שתי' לא נקרא ס' בשחי' כו' והאריך בזה והיינו כד' החו"ד הנ"ל שכ' דס' דרוסה לא מקרי ס' בשחי' ועי"ש עוד בסי' ט"ז מ"ש והאריך בזה. ועי' בגינת וורדים כלל ח' שכ' ב' טעמים על ס"ס דשריא טעם הרשב"א סי' ת"א הנ"ל דס"ס הוי כמו רובא דבכלל יש ב' צדדים להתיר וצד א' לאי' ובכל דוכתי אזלי' בח"ר ועדיף מרוב כו' וטעם הב' לשיטת הרמב"ם דס"ל דסד"א מדרבנן לחומרא נמצא כל עצמו של ס' אי' דאורייתא דאסור לא הוי אלא אי' דרבנן וכשיש עוד ס' תו ה"ל שד"ר להקל וכ' דנפ"מ בין הטעמים היכא דאתחזק אי' דספי' מה"ת הוי כו' ולא מהני ס"ס כו' ואלו לטעם הרשב"א מתירין בכל אלו מטעם רובא ואף באתחזק אי' עכ"פ מה"ת שריא דרובא וחזקה רובא עדיף מה"ח כו' וכ' דבזה י"ל מה דמחולק ר"א וחכמים פ"ד דטהרות מ"ו כל ס' וס"ס ברה"ר טהור ברה"י טמא ר"א או' ס' מגע טמא ס' ביאה טהור וכ' התוס' ב"ב נ"ה ב' ד"ה ר"א דפליגי בס"ס כו' וי"ל דרבנן ס"ל בט' כטעמא דהרמב"ם כו' ור"א לשיטתו דס"ל בר"פ ספק אכל כוי חייבין על חלבו א"ת וס"ל דא"צ חתיכה אחת מב' חתיכות וע"כ ס"ל דסד"א מה"ת לחומרא כו' וא"כ ס"ל בס"ס כטעם הרשב"א הנ"ל ולא שני לן בין אי' לטומאה כו' עכ"ד וכעת ראיתי בס' א' מחכמי זמנינו נקרא עולת שמואל סי' י"א שכ' נמי כן לבאר פלוגתא דר"א ורבנן בס' ביאה הנ"ל ולא ראה ד' הגינת וורדים הנ"ל שכבר הקדימו בזה ועי' בס' חידושי מהרשד"ם ח"ב אות ס' ענין ס' טומאה ברה"י שכ' דלפ"ד הגינת וורדים יש ליישב ד' רש"י בריש כתובות כו' ישכים לב"ד דיתברר הדבר דיבוא עדים כו' מקושי' התוס' שם כו' והאריך בזה וגם כ' ליישב בזה קושי' הש"ש מב"ק י"א הנ"ל דאליבא דר"א לשיטתו דס"ל בכריתות דעל חתיכה אחת חייב א"ת אז ס' אסור מה"ת וס"ס הוא מטעם רוב ואז מהני ס"ס נגד ח"א ושפיר הוכיח דע"כ ליכא ס"ס כלל עכ"ד ולא ידענא מאי קא' דהתם בכריתות הוי ברייתא ואי גרס ר"א בי' הוא ר"א בן הורקינס ואי גרס ר' אלעזר בלא י' הוא ר"א בן שמוע אבל החם בב"ק הוא ר' אלעזר בן פדת שהוא אמורא ועי"ש עוד בענין סמוך מיעוטא מ"ש ליישב קושי' הש"ש הנ"ל דר"א דס"ל בכתובות י"ג ב' לד' המכשיר בה פוסל בבתה כו' מוכח דס"ל דרוב נחשב לודאי כו' וא"כ מהני לדידי' ס"ס במקום חזקה כו' ושפיר פריך על ר"א דאי יש מקצת שליא בלא ולד אמאי אסורה באכילה הא איכא ס"ס כו' משא"כ לדידן כו' עכ"ד ובזה דבריו נכונים אך מ"ש אח"כ ליישב קושי' הש"ש הנ"ל דכיון דר"א ס"ל דמכשירי מילה דוחה שבת כו' דמוכח דר"א ל"ח אפי' למיעוט המצוי וא"כ לדידי' ל"א סמוך כו' דנהי דסמוך כו' ליכא רק מיעוט דשכיח ולדידי' ל"ח למיעוט אפי' למיעוט דשכיח וממילא אמרי' ס"ס אפי' נגד ח"א אי ס"ס מטעם רוב כו' דא"ל סמוך כיון דלא נעשה רק מיעוט דשכיח ולר"א ע"כ ל"ח ושפיר הוכיח דאין מקצת שליא בלא ולד דאל"כ איכא ס"ס משא"כ לדידן דקי"ל כרשב"ג ובמיעוט דשכיח חיישי' א"כ ע"י סמוך נעשה מיעוט דשכיח ע"כ ל"א ס"ס נגד חזקה כו' והאריך בזה ודבריו תמוהים בזה דהתם הוא ר' אליעזר בן הורקנס דס"ל דמכשירי מילה דוחה שבת והתם בב"ק הוא ר"א בן. פדת דהוא אמורא עוד כ' הגינת וורדים וראוי שתדע לטעם הרשב"א לר"מ דחייש למיעוט מדרבנן מיהא ל"מ ס"ס ולטעם זה מדרבנן מיהא אסור ולטעם דידן אפשר דשרי עכ"ד ולא הביא ד' הגמ' דנדה הנ"ל ולפ"ד י"ל דבזה פליגי ר"י ור"ל שם אליבא דר"מ דר"ל ס"ל כטעם הרשב"א הנ"ל והיינו דס"ל דסד"א מה"ת לחומרא וא"כ ס"ל כטעם הרשב"א הנ"ל דס"ס מטעם רוב ומש"ה ס"ל דאף בס"ס מטמא ר"מ אבל ר"י ס"ל דסד"א מה"ת לקולא וא"כ ס"ל דטעם ס"ס הוא דחדא ספי' הוי אי' דרבנן ואידך ספי' הוי סד"ר ולקולא ומש"ה ס"ל דבס"ס מטהר ר"מ ועי' בישוי"ע לעיל סי' ל"ג ס"ק ג' מ"ש בזה ועי"ש עוד בב"י שם מ"ש והאריך בזה ובסי' מ"ז שם מ"ש לענין אי בעי' שיהי' ב' ספי' נגד החזקה כו' וכ' לחלק דאם הס"ס לא הי' שתיהם בגופו אלא אחת בגופו ואחת בתערובות והס' הא' הי' נגד החזקה כו' דודאי אינו מועיל כו' בין לדעת הרשב"א כו' ובין לדעת הרמב"ם כו' ובין אם הב' ספי' הם באותו דבר עצמו כו' והאריך בזה