יד אליעזר חלק א רנ

סי' תס"ז הנך ב' תי' ועי' במהרי"ק שורש קס"ט שהביא בשם התוס' פ"ק דסנהדרין כתי' הב' של המרדכי הנ"ל ועי' בס' הכריתות שם סי' קצ"ט שכ' כחי' הא' של המרדכי הנ"ל ועי' באו"ח סי' רצ"ח סעי' ז' שפ' המחבר דאם הי' הולך חוץ לכרך וראה אור אם רובן עכו"ם אין מברכין עליו ואם רובן ישראל כו' מברכין עליו והק' המג"א שם ס"ק י"ג דנימא כל קבוע כו' וה"ל ספק ותי' דזה לא מקרי קבוע דהאור פי' וכן ריח הבשמים עכ"ד וכונתו כתי' הב' של המרדכי והמהרי"ק בשם התוס' והרוקח בתי' הא' הנ"ל ולפי תי' זה א"ש מה שקשה דאמאי אזלי' בסנהדרין בת"ר והא אין שייך ביטול רק היכא דאין ניכר האי' אבל היכא דניכר האי' ל"ש ביטול ואיך יבטלו המיעוטין שהרי הם ניכרים ולפי תי' הב' של המרדכי ומהרי"ק והרוקח בתי' הא' הנ"ל ניחא דהדבור פירש ואיננו ולא הוי ניכר האי' ולתי' הא' של המרדכי והתי' הב' של הרוקח והס' הכריתות הנ"ל צ"ל דלגבי סנהדרין הוי גזיה"כ דבטל המיעוט אף דניכר האי' וכן ראיתי ברביד הזהב פ' משפטים ד"ה אחרי רבים שכ"כ אך קשה על תי' הב' של המרדכי והתי' הא' של הרוקח הנ"ל דהא בפירש לפנינו לא אזלי' בת"ר והכא הוי כפי' לפנינו דמה לי ראי' או שמיעה וכן הק' בתוס' שבת באו"ת שם על המג"א הנ"ל דהאור הוי כפי' לפנינו והובא במחה"ש שם וכ' ליישב דכונת המג"א הוא דהאור והנר או העצים הוי ב' עניינים נפרדים ונהי דהנר או העצים הויין קבועים אבל האור דעלי' מברך לא הוי קבוע וכ' דזהו נמי כונת המרדכי הנ"ל שכ' דהדבור הוי פירש אין הכונה דאמרי' מרובא פריש כו' אלא כונתו דהדבור שפירש מן האדם המדבר הוא ענין נפרד ואינו נחשב לדבר אחר עם אדם ולכן אע"ג דסנהדרין גופייהו הם קבועים דיבורם לא מקרי קבוע וה"ה באור וריח עכ"ד אבל באמת דבריו דחוקים ופשט ד' המרדכי והרוקח לא משמע כן וקושי' התוס' שבת הנ"ל עי' בראש אפרים בסוף הס' בת' התשובות סי' ב' שהביא בשם תשובת רב משולם סי' ה' שהביא בשם הח"צ שהק' קושי' הנ"ל דהא הוי כפי' לפנינו וכמו שהק' התוס' שבת על המג"א כן הק' על המרדכי הנ"ל וכ' הב"א ליישב דכונת המרדכי והרוקח הוא דבשלמא בט' חנויות כיון שהדבר שאנו צריכים לדון עליו אם הוא מן הרוב דהיינו הבשר הוא קבוע וכיון שפי' לפנינו הרי הס' נולד במקום הקביעות בשעה שלקח משם ואמרי' כל קבוע כו' משא"כ כאן דעל ישיבת הסנהדרין במקומן אין אנו צריכים לדון כלל ומה איכפת לן מה שאנו צריכים לדון בו דין רוב ומיעוט הוא על הדבור היוצא מפיהם א"כ אין כאן קבוע כלל דהדבור היוצא פי' מקום קביעותו ועל אחר שפי' אנו דנין דין רוב ומיעוט אז אף שהפרישה לפנינו אזלי' בת"ר וזה מבואר ממ"ש הפוס' כו' וגם דבר זה מתורתו של ה"ה פ"ב מהל' שבת הל' כ' למדנו כו' וא"כ ה"נ כיון דעיקר הס' דברי איזה מהם יוכשר אינו נופל כ"א אחר שדברים שביניהם נשמע בין החיים כו' ואז אין כאן קביעות כלל ולא איכפת לן מה שהפרישה הי' לפנינו כיון שעיקר מה שאנו דנים הוא אחר הפרישה וכן הוא לענין האור כיון שעיקר מה שאנו דנין הוא אחרי אשר הגיע האור לעיניהם כו' ומיישב בזה קושי' התוס' ביבמות קי"ט א' ובבכורות כ' א' כו' והאריך בזה יעוש"ה ושפיר ד' המרדכי והרוקח והמג"א הנ"ל ועי' עוד בתשובות בית אפרים חאה"ע סי' ה' מ"ש בד' המג"א הנ"ל והאריך בזה ועי' בס' זכר ישעי' בת' התשובות סי' ט' מ"ש בד' המרדכי והרוקח והמג"א הנ"ל והאריך בזה ועי' בב"י סי' י' שהק' נמי קושי' הנ"ל על המג"א וכ' לחלק בין ודאי קבוע ובין ס' קבוע כו' והביא ראי' מזה דבס' קבוע ל"א כל קבוע כו' והביא עוד הוכחה לחלק בין ודאי קבוע לס' קבוע כו' והאריך בזה יסיים כיון שלא מצאתי דבר זה מפורש בפוס' מסתפינא להקל ומ"מ באם הי' להיפך ט' חנויות מוכרות בשר נבלה ואחת כשרה דבזה ג"כ אמרי' קבוע ודאי דאין לחושבו בס' להקל עכ"ד ועי' באו"ח סי' תרל"ב בט"ז ס"ק ג' ומדבריו יש ללמוד תי' אחר על קושי' הנ"ל מסנהדרין דשאני סנהדרין שאין המיעוט מתבטל להיות כהרוב כמו ביטול האי' שהמתבטל חוזר לגמרי להיות כהמבטל משא"כ בסנהדרין שהמיעוט נשאר במקומו אלא שאין אנו חוששין לו מש"ה אזלי' בח"ר אפי' בקבוע ועי' בחתם סופר בחידושיו לחולין י"א א' שכ' דמד' הט"ז הנ"ל יש ללמוד שהדיין היחיד א"צ לחתום עצמו על הפסק הנכתב מהרוב נגד דעתו וכדעת המבי"ט ולא כהב"י כו' דאי ס"ד שצריך לחתום א"כ הרי קמן שדעת היחיד מתבטלת מהרוב ותיהדר קושי' לדוכתי' עכ"ד ועי' עוד בחתם סופר חאו"ח סי' קע"ח מ"ש בד' הט"ז הנ"ל והאריך בזה ועי' בשאילת יעב"ץ ת"א סי' קנ"ז שכ' נמי ליישב כהט"ז הנ"ל ועוד כ' שם ליישב קושי' הנ"ל והאריך בזה ועי' בארץ צבי שם מ"ש ליישב קושי' הנ"ל והאריך בזה ועי"ש עוד ברוקח שכ' בתי' הב' וז"ל והא דאמרי' ר"פ מי שמתו מדלגין היינו ע"ג ארונות דרוב ארונות עלמא יש בהם פותח טפח ומיעוט דעלמא אין בהם שמא בארונות שהי' מדלגין הי' בכולן פותח טפח ומספי' שאין אנו יודעין אם יש ארון שאין בו פותח טפח לא נאמר בו קבוע עכ"ל וכונתו דקבוע ל"ש אלא היכא שידוע לנו ודאי שיש כאן קביעות כגון בט' חנויות אבל היכא שאינו ידוע כלל אם יש כאן קביעות מהאי' כמו התם גבי ארונות אין כאן דין קבוע כלל וכ"כ הראש אפרים שם דזהו כונתו והאריך בזה ולפ"ד הר"ש הנ"ל לק"מ דהא הוי אינו ניכר האי' בארונות ולא מקרי קבוע בכה"ג וכ"כ ביד אברהם ועי' בס' עדות ביהוסף סי' ט"ו ענף ט"ו שהביא ראי' מהא דרוב ארונות דהיכא דאינו ניכר האי' לא מקרי קבוע ולפ"ד הרוקח הנ"ל אינו ראי' דהתם א"י כלל אם יש כאן קבוע מהאי' אין כאן דין קבוע ועי"ש עוד ענף ב' שהביא ראי' דהיכא דאינו ניכר האי' לא מקרי קבוע מהא דתנן בשקלים פ"ח מ"א כל הרוקין הנמצאים בירושלים טהורים ולא מחזקינן להו ברוקו של זב וזבה שהם מטמאים אדם וכלים משום דאזלי' בת"ר ואי נימא דקבוע הוי אף בשאינו ניכר האי' א"כ גם כאן הוי קבוע כו' וע"כ דבכה"ג לא הוי קבוע ודחה זה דהרוק הוי כפי' ובדפי' אזלי' בת"ר אף בחנויות עכ"ד ולפ"ד יש לדחות ראי' הב"א סי' ג' שכ' דהרמב"ם ס"ל דאף היכא שאינו ניכר האי' מקרי קבוע מטהרות פ"ה מ"ח שוטה א' בעיר כל הרוקין טמאין וכ' הרמב"ם שם דה"ל קבוע כו' ולפ"ד העב"י אינו ראי' דהא הרוב הוי פי' וזהו כמ"ש המרדכי והרוקח ומהרי"ק בשם התוס' הנ"ל גבי סנהדרין דהדבור מקרי פי' ה"נ הוי הרוק פי' ועכצ"ל דכונת הרמב"ם הוא דהחכמים החמירו בו יותר מאם נמצא רוק בשוק ולא הוחזק שוטה בעיר דשם אין מחמירין והיכא דאיכא שוטה מחמירין וכן ראיתי בב"י בפתח השער שכ' נמי כן לדחות ראי' הב"א הנ"ל והאריך בזה ועי' בנחלת יעקב בסוף הס' בתשובות הגאון ר' אברהם תאומים שם סי' ב' שכ' דדין זה אי היכא שאינו ניכר האי' מקרי קבוע תליא בפלוגתא דר"ש ורבנן בסנהדרין ע"ט א' עפ"ד התוס' שם כו' והביא ראי' מפסחים פ"ט גבי ה' שנתערבו עורות פסחיהן כו' והאריך בזה והיינו כד' הב"י הנ"ל ועי' במהריא"ז ענזיל שם מה שהשיג עליו והאריך הרבה בזה ועי"ש עוד בב"א ובב"י ובעב"י מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

ד] ולענין ס"ס אי מהני בקבוע הנה הפרמ"ג שם נסתפק בזה כגון ט' חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת ס' נבלה או ס' טרפה ולקח מאחת מהן וא"י מהו כו' די"ל כיון דלא מהני רובא כ"ש דלא מהני ס"ס כו' א"ד אין לך בו אלא חידושו אבל ס"ס מהני כו' עכ"ד ועי' בתו"ד בחידושים ס"ק י"ב שכ' בפשיטות דאפי' ס' טרפה בקבוע אסור ולא הוי ס"ס ועי' בבית יצחק סי' ג' שהאריך