יד אליעזר חלק א רכ

דדשיל"מ אף ביבש ביבש לא בטל וכן משמע מסתימת כל הפוס' עכ"ד והיינו כד' הנו"ב דסי' נ"ג הנ"ל ולא ראה הבית יהודא ד' הנו"ב הנ"ל שכבר הקדימו בזה אך אח"כ דחה הבית יהודא דל"ל דהר"ן לא ס"ל כהתוס' והביא ד' התוס' יבמות פ"ב ומנחות כ"ב שהביאו ראי' לזה דר"י גופי' ס"ל בפ' נוטל דמעלין את המדומע בק"א אפי' מב"מ א"כ קשה על הר"ן דלפי טעמו בדשיל"מ מב"מ לא בטל דרבנן מודו בזה לר"י והא ביבש ביבש אף לר"י בטל א"כ קשה אמאי קא' בגמ' ביצה גבי עצים שנשרו מן הדקל דהוי דשיל"מ גם ביצה שנולדה ביו"ט שנתערב קא' משום דהוי דשיל"מ והא הוי יבש ביבש ובטל אף לר"י ע"כ קושי' והניח בצ"ע ובאמת לק"מ דביבש ביבש אף הר"ן ס"ל כטעמו של רש"י הנ"ל וכמ"ש המרהצו"ב והמקמ"ח והד"ח והברוך טעם והשערי שמחה והבאר יצחק הנ"ל ועי' בעה"ב ס"ק ד' שכ' נמי כן דביבש ביבש אף הר"ן ס"ל כטעמו של רש"י הנ"ל ומיישב קושי' הנ"ל מד' התוס' יבמות פ"ב וגם מיישב בזה קושי' הנ"ל מהא דכ' התוס' בחולין צ"ט דבאי' דרבנן אף לר"י בטל מב"מ והאריך בזה ועי' בס' יהושע בפסקים וכתבים סי' שכ' נמי דביבש ביבש אף הר"ן ס"ל כטעמו של רש"י הנ"ל ועי' בחידושי מהרא"ל וברמ"ץ חאו"ח סי' כ"ז ובחידושי מהרשד"ם אות ד' דשיל"מ מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בבאר יצחק שכ' ליישב עפ"ד הר"ן הנ"ל ד' התוס' בעירובין מ"ה ב' ד"ה ואבע"א שכ' דבס' דבריהם בעירוב הקילו אע"ג דהוי דשיל"מ ולכאורה קשה דהא בביצה ל"ט ב' מבואר דגבי עירוב נמי שייך דשיל"מ אבל לפ"ד הר"ן יש לחלק דדוקא גבי ביטול ברוב אינו בטל דהוי היתר בהיתר ומשום זה החמירו אף בעירוב אבל לד' רש"י דמשום עד שתאכלנו באי' כו' החמירו אף בס' י"ל דבעירוב לא החמירו בזה כי' עכ"ד ועי' בתשובת רע"א סי' קפ"ט מ"ש בד' התוס' עירובין הנ"ל והאריך בזה ועי' במלא הרועים אות ד' דשיל"מ סי' י"א מ"ש והאריך בזה ולפ"ד מיושב קושי' הנו"ב הנ"ל על הר"ן יעוש"ה ועי"ש עוד בד"ח בד' בן המחבר שם מ"ש ליישב ד' הרמב"ם הנ"ל עפ"ד הפסקי תוס' בנדרים סי' פ' שכ' דבדשיל"מ ממילא שלא ע"י מעשה כלל לא נתבטל אף בא"מ ולפ"ז י"ל דלהרמב"ם אין לחלק בין ע"י מעשה או ממילא בכ"ע רק במב"מ לא נתבטל שכך כ' יראה לי לומר שאין לחלק דחדש בזה"ז יהי' חשיב דשיל"מ אף בשא"מ וכ' דלא כן הוא וטבל נמי לא חשיב כדשיל"מ ע"י מעשה כיון שהי' מוטל עליו להפריש בלא התערובות וכ' שפיר לא יהי' זה כטבל החמור עכ"ד ועי' בפר"ח ס"ק ג' ובישוי"ע ס"ק א' ב' ובחידושי מוהרא"ל ובחתם סופר חו' בחידושיו על ע"ז ע"ג ב' ובהגהות מנחת אהרן על הארוך מש"ך ובכתב סופר חיו"ד סי' ס"ו ובס' ברכת רצ"ה סי' צ"ט מ"ש ע"ד הרמב"ם הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד במלא הרועים סי' ט' שהביא מחלוקת הרמב"ם והמרדכי אי חשוב, דשיל"מ דבר שחוזר לאיסורו לשנה הבאה כגון חמץ בפסח כו' וכ' דתליא בטעמים של רש"י והר"ן דלטעם רש"י דעד שתאכלנו באי' כו' שפיר הוי דשיל"מ כיון שיכול לאוכלו בהיתר אבל לטעם הר"ן לא הוי מב"מ כיון שעדיין חוזר לאי' לשנה הבאה כו' והאריך בזה ועי' בעה"ב ס"ק א' שהק' דהא בכ"מ דאמרי' בנו"ט היינו ע"י טעימת קפילא כו' וא"כ איך אמרי' בטבל דבא"מ בנו"ט כו' ואיך שרי ליתן לנכרי טבל כו' דהא קי"ל דהנאה של כילוי אסור בטבל וכ' התוס' יבמות ס"ו דמה"ט אסור להאכיל לבהמתו כרשינים של טבל וה"ה להאכיל לנכרי ג"כ אסור כו' דהנאה של כילוי בטבל הוא רק אסור מדרבנן א"כ לכאורה י"ל דמש"ה מותר ליתן לעכו"ם לטעום דהוי סד"ר כו' אך ז"א דהא טבל הוי דשיל"מ ובדשיל"מ ל"א סד"ר לקולא וכ' ליישב ומתוכח שם עם הגאון ר' שלמה קלוגר והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בד' בנו של הצל"ח שכ דהך דינא של הרשב"א שכ' המחבר בסעי' ב' כו' תליא בהנך טעמים של רש"י והר"ן הנ"ל כו' ומיישב בזה קושי' הש"ך ס"ק ז' על המחבר והאריך בזה ועי' במלא הרועים שם אות ז' שכ' נמי כעין זה והאריך בזה ועי"ש עוד בד' בנו של הצל"ח ובמלא הרועים שם אות ו' שהביאו ד' הצל"ח פסחים ט' ב' שכ' דהא דדשיל"מ לא בטל היינו לענין אי' אכילה דשייך בי' ער שתאכלנו באי' כו' דא"א לי' לאכול היום ומחר דאם יאכל אותו היום אין לו עוד למחר ועכ"פ לא יאכל אותו כ"א פ"א ולכך לא יפסיד במה שאינו אוכלו היום דאם לא יאכל היום יאכל למחר אבל בטלטול דיכול לטלטל גם היום ומחר ל"ש דשיל"מ דעכ"פ הוא מפסיד בטלטול של היום וכן בהנאה כיון דאיכא הנאה שאינה של כילוי דיכול ליהנות היום ומחר ל"ש דשיל"מ ולכך בכל הנאות לא גזרו שלא לחלק בין הנאה להנאה כו' וכ' דכ"ז הוא לטעמו של רש"י אבל לטעם הר"ן הנ"ל משום דהוי מב"מ אין לחלק וראוי להיות אסבה"נ ובטלטול כו' והאריך בזה והמלא הרועים מפרש בזה מחלוקת הראב"ד והרי"ף בתערובות חמץ במשהו אי מותר בהנאה או אסבה"נ כו' והאריך בזה ועי"ש עוד בבאר יצחק שהביא ד' הצ"צ סי' ס"ט שכ' בביצת טרפה שנולדה ביו"ט ונתערבה ברוב דאינה בטילה דאף דאי' טרפה אל"מ עכ"ז הא אי' שנולדה ביו"ט יל"מ כו' וכ' דדין זה תליא בב' הטעמים של רש"י והר"ן הנ"ל כו' והאריך בזה וכבר קדמו בזה בנו של הצל"ח שם ובפרמ"ג בשער התערובות ח"ג פ"ב ולא ראה הבאר יצחק ד' בנו של הצל"ח והפרמ"ג הנ"ל שכבר הקדימו בזה ועי' בחידושי מהרא"ל לעיל סי' ק' ובברוך טעם דין ג' פ"ד ובבשמים ראש סי' ב' בכסא דהרסנא שם ובטוב טו"ד מהדו"ק סי' קמ"ז קמ"ט מ"ש בד' הר"ן הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד במרהצו"ב מה שהק' על הר"ן הנ"ל שכ' ליישב ד' הרי"ף כו' מהא דאיתא בנדרים נ"ח א' השביעית אוסרת כ"ש במינה לענין ביעור ופי' הר"ן דכיון שיכול לאכלו עתה קודם הביעור הו"ל כדשיל"מ דאינו בטל ומדקתני במינה משמע דבא"מ בטל הרי דאפי' בכה"ג שיש לו היתר עכשיו נמי בטל בשא"מ ע"כ קושי' והניח בצ"ע וכבר קדמו בקושי' זו בשעה"מ פט"ז מהל' מכ"א הל' י' וכ' ליישב דע"כ לא כ' הר"ן דבדשיל"מ עכשיו אפי' בשא"מ לא בטל היינו כשההיתר שיש לו עכשיו הוא לעולם כגון פת שאפאה עם הצלי דאסור לאוכלו בכותח כיון שיל"מ לעולם בבשר משא"כ הכא גבי שביעית נהי דעכשיו יש לו היתר לאוכלו מיהו לאחר הביעור הוא נאסר וא"כ הו"ל כדשיל"מ דאסור עכשיו וניתר למחר דבשא"מ בטל כו' והאריך בזה והביא ד' השימוקו"ב בשם הריטב"א בב"מ נ"ג א' כו' והק' עליו והאריך בזה יעוש"ה וד' הריטב"א הם כד' הרמב"ן פכ"ש וקושי' השעה"מ על הריטב"א הוא כמו שהק' על השאגת ארי' ובנו של הצל"ח שם על הרמב"ן והם לא הביאו ד' הריטב"א. ובד' הצ"ל הנ"ל עי' בדרו"ח שם שהביא ד' התפל"מ שחולק על הצ"צ וס"ל דכיון דצריכין לביטול מכח אי' טריפות ממילא גם אי' יו"ט בטל והאריך בזה וגם עי' בתשובתו סי' ס"ה מ"ש בד' הצ"צ הנ"ל והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בבאר יצחק סי' כ"ח שכ' דדין זה של הצ"צ נ' דתלוי במ"ש הר"ש פ"ב דבכורים מ"ב כו' והרע"ב שם כו' וכ' דעכ"פ מוכת מהר"ש דס"ל דאף דיל"מ על אי' א' עכ"ז כיון דאל"מ לגמרי לא מקרי דשיל"מ ותמה על הצ"צ שלא הזכיר זה ועי"ש עוד בפרמ"ג ובשאגת ארי' החדש סי' מ"ש בד' הצ"צ הנ"ל והאריכו בזה ועי' בשערי שמחה שם שער ז' ענין אחע"א סי' י"ז מ"ש בד' הצ"צ הנ"ל ומ"ש בד' הגאון רע"א הנ"ל והאריך הרבה בזה יעוש"ה

סעיף כ (ב) יש מי שאו'. עי' ש"ך ס"ק ז' שהק' על המחבר דאמאי כ' בשם יש מי שאו' דהכי מוכת נמי בש"ס פ"ק דביצה ג' ב' כו' והניח בצ"ע