יד אליעזר חלק א קעד

הנו"ב שם שכ' להשיג על הש"ך סי' ק"ז וכ' דאפי' ע"י בישול מוכח ג"כ דאינו מה"ת כו' והשיג עליו ודחה ראיתו והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בישוי"ע ס"ק ה' מ"ש להביא ראי' מחולין ק' א' גבי חתיכת נבלה וחתיכה של דג טמא כו' חתיכה עצמה נ"נ כו' מבואר להדיא דאף בדג טמא הדין כן כו' דמוכת דבבישול אסור מה"ח כו' ומ"ש לענין כבוש והאריך בזה ועי' בדברי יוסף פי' תקכ"ז מ"ש ע"ד המנח"י הנ"ל והאריך בזה ובסי' תקכ"ט שם מ"ש לענין אי ע"א נאמן נגד הרוב ומ"ש על הפלתי והאריך בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ל"ג ס"ק ב' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

(ד) בהג"ה אין להחמיר כו'. וכ' הש"ך ס"ק י"א ול"ד למ"ש לעיל בסי' א' בהג"ה דאע"ג דרוב מוחזקין הן בשתי' אין לסמוך לכתחלה על החזקה כמקום דיכולים לבררו דהכא אין אנו מתירין הדגים מכח חזקה אלא אדרבה אמרי' מהנ"ח יהא כאן אי' עכ"ד ועי' בתוי"ק ס"ק א' שכ' עליו דלא תי' כלום דהא לקמן סי' פ"ר אמרי' גבי דברים שדרכן להתליע דצריך בדיקה כ' הרשב"א והר"ן הטעם דהוי כסרכות הריאה דצריך בדיקה משום דהוי מיעוט המצוי וה"ה דברים שדרכן להתליע ג"כ הוי מיעוט המצוי וא"כ ה"ה הכא היכי דשכיחי שמולחין דגים טמאים עם טהורים והוי מיעוט המצוי מהכ"ת לא נצרך לבדוק לכתחלה כיון דיכולין לברר כמו גבי רוב המצוי' כו' דאמרי' דהיכי דיכולין לברר צריך בדיקה והרא"ש כ' שם הטעם דהוי כמו ריאה כו' א"כ ה"ה הכא כו' ונ' דאו"ז אזיל לשיטתי' דס"ל גבי הא דרוב המצוי' כו' דדוקא לכתחלה לא שבקי' לי' עד דבדקי' לי' כו' אבל בדיעבד אע"ג דאיכא השוחט קמן לא בעי למבדקי' כו' ולפ"ז א"ש דכיון דס"ל דבדיעבד סמכי' אחזקה אפי' היכי דאיכא לברורי א"כ ה"ה הכא מותר לקנוח דגים וא"צ לבדוק דהקני' מהגוי הוי כמו דיעבד כו' ולפ"ז אפשר ליישב ד' הרמ"א דאזיל לשיטתו שהביא בסי' א' דעת או"ז כו', ולכן נמשך גם כאן אחר ד' או"ז דמותר לקנות וא"צ לבדוק משום דהוי דיעבד אבל לפמ"ש לעיל סי' א' שד' רמ"א צ"ע בזה כו' אלא היכי דאיכא לברורי אפי' בדיעבד צריך בדיקה א"כ ה"ה כאן נהי דקני' מגוי הוי כדיעבד אפי"ה צריך בדיקה אם יש ביניהם דגים טמאים כיון דאיכא לברורי לכן נ' דיש להחמיר לבדוק היכי שמצוי למלוח עם דגים טמאים עכ"ד

סעיף ח (ה) ביצי דגים. עי' בעה"ב ס"ק ד' מ"ש ליישב קושי' הפלתי ומ"ש אי סמכי' באי' דרבנן אסימנים אמצעים כו' והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק נ"ג מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ובס"ק ה' מ"ש לענין אם מותר לקנות ולמכור ביצי דגים שקורין איקרע לנכרי אם יש בזה אי' עושה סחורה בדברים האסורים כו' והאריך בזה ומסיק דבאדומים כו' יש לסמוך על הב"י להתירם לסחורה אבל בשחורים כו' אסור לסחור בהם ויש למחות בידם עכ"ד ועי' במקמ"ח ובאשכול הל' סימני דגים בנחל אשכול שם אות כ"ה מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ט (ו) במעי דג. עי' ברמ"ץ חיו"ד סי' ל"ו מה שהק' דאמאי לא אמרי' כ"נ כ"ה ומגופו הוא כו' וכ' ליישב והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד מהדורא תליתאי סי' קנ"ב מ"ש לענין דג שנמצא בתוכה זאבע והי' מונח מעל"ע בתוך הדג אחר מיתת הדג דהוי כי טרפה מחמת כבוש כו' והאריך בזה יעוש"ה

הלכות תולעים

סימן פד

סעיף א (ה) על דופן. עי' פר"ח ס"ק ו' שכ' דהא דשרי בפירש בדופן הכלי מבפנים או בדופני הבור דהיינו רביתייהו לאו למימרא שמותר ליקח התולעת ולאוכלו דאף ששותה עליו ואוכלו בפיו אסור אלא דוקא כשחזר לתוך המים ושותה עם המים שרי והביא ראי' מד' הרמב"ם פ"ב מהל' מכ"א שכ' פירש לדופני החבית וחזר ונפל לתוך המים מותר מוכח דדוקא חזר ונפל למים שרי כו' וכ"כ בס' התרומה כו' עכ"ד ועי' בעה"ב ס"ק א שכ' לדחות ראיתו מד' הרמב"ם עפ"ד הש"ך ס"ק ג' שכ' דהא דאמרי' שותה ושותה כו' דמשמע אף בל תשקצו ליכא כו' דאין כונתו רק לשתות המים וגם אינו בעין מש"ה הוצרך הרמב"ם לומר דוקא חזרו ונפלו מותר דאל"כ הי' אסור משום בל תשקצו ואפשר דלזה כיון גם בס' התרומה שהביא הפר"ח דאם לא חזר ונפל למים יש אי' משום בל תשקצו והביא ד' הפרמ"ג במשב"ז ס"ק ד' שכ' ע"ד הפר"ת די"ל דמה שנוטלו בפיו מדופני הכלי הוי פירש לתוך פיו ואסור אבל כששותה עם המים לא מקרי פי' והק' עליו והאריך בזה אי מקרי פי' והביא ד' החו"ד לעיל סי' ס"ט וסיים בצ"ע ועי' בבינת אדם כלל ל"ח סי' מ"ט ח"ש ע"ד הפר"ת הנ"ל והאריך בזה ועי' בדברי יוסף סי' תקל"ד מ"ש ע"ד הפר"ח וע"ד הבינת אדם והאריך בזה ועי' בפלתי ס"ק א' מ"ש בזה

סעיף ב (ב) יש אוסרין כו'. עי' פר"ת ס"ק ז' מה שהק' על הרמב"ם דכאן פ' כתנא דבי ר"י בחולין ס"ז א' דדריש בריבה ומיעט כו' ובפי"א מהל' בכורות פ' דאין פודין בעבדים ושו"ק והיינו כסתם מתני' בכורות מ"ט א' כו' וכיון דפ' כסתם מתני' א"כ אף לענין חריצין ונעיצין לבעי ג"כ נובעין ע"כ קושי' והאריך בזה ועי' בפלתי ס"ק ב' ובמקמ"ח ובנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' ר"ג מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה ועי' בדורש לציון דרוש ה' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ב (ג) המסנן כו'. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק י' שהביא בשם הכה"ג בשם דמש"א דאותן יתושים שהם בעלי כנפים אסורין אף במשקין דמסתמא הם פורחים באויר ולא הותר אלא אותן שאינם בעלי כנפים עכ"ד ועי' בעה"ב ס"ק ב' שכ' דזה דין מחודש ולא נמצא בשום פוסק כו' והאריך בזה והביא ראי' מד' הרמב"ם פ"ב מהל' מכ"א הל' כ' כו' שכ' להדיא דאם לא סינן שותה ואינו נמנע גם ביחוש דהוא בעל כנפים וכ"כ המחבר המסנן מים או משקים והי' בו תולעים או יבחושין או יתושין אסורין כשפירשו אבל לא פירשו אף יתושין מותר ויתוש הוא בעל כנפים הרי דלא חיישי' אף בבעלי כנפים שפירשו ואין להחמיר בהם יותר מבתולעים במשקין ובפירות ודלא כהכנה"ג ופרמ"ג עכ"ד ועי' בישוי"ע ס"ק א' מ"ש והאריך בזה

סעיף ד (ד) שמת באויר. עי' בעה"ב ס"ק ג' שכ' דבכל הסי' מבואר דבמקום דאיכא ס' אם פירש אם איכא עוד ס' כגון ס' נימוח או ס' נתערב מתירים מס"ס כו' אך י"ל דבזה לא מהני ס"ס דהפרמ"ג הק' לשיטת הרמב"ם דס' מותר מה"ת מאי פריך דלמא פריש אדופני דמנא כו' הא ס' באמת מותר מה"ת וכ' ליישב עפ"ד החו"ד לקמן סי' ק"י והבית אפרים בתשובה