יד אליעזר חלק א קסו

שכ' להדיא כן היפך מד' הטוב טו"ד הנ"ל ועי' לקמן סי' ק"י ס"ק ל"ו מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בטוב טו"ד ובמהדו"ק שלו סי' ז' מ"ש והאריך בזה ועי' בהיד החזקה סי' ו' מ"ש ליישב תי' של הש"ך הנ"ל משום דהוא ס"ם וכ' דלא הוי ס"ס משם אחד וגם כ' ליישב קושי' הנ"ל דהא הוי ס"ס במקום חזקה כו' והאריך הרבה בזה ועי' בש"ש שמעתא ג' פ"ג מ"ש ליישב קושי' הנ"ל דהא הוי ס"ס במקום חזקה והאריך בזה ועי' באמרי בינה דיני שחיטה סי' ת' מ"ש ליישב קושי' הפלתי הנ"ל על התוס' כו' ומ"ש ליישב קושי' הנ"ל דהא הוי ס"ס במקום חזקה והאריך בזה ועי' בדרך חיים שהביא חי' החו"ד על קושי' הט"ז הנ"ל והשיג עליו ואת"ל הק' על הש"ך והתב"ש הנ"ל כו' וכ' ליישב והאריך בזה ועי"ש עוד בהיד החזקה סי' י"ד מ"ש ליישב קושי' הט"ז הנ"ל על האגודה והאריך בזה ועי' במשכנות יעקב שם מ"ש ליישב ד' האגודה והאריך בזה וכ' נמי כד' האחרונים הנ"ל דהיכא דב' הספי' במקום חזקה אמרי' ס"ס במקום חזקה וגם כ' ליישב ד' הרמב"ם הנ"ל כמ"ש המשל"מ בהל' מקואות ולא ראה ד' המשל"מ שכבר הקדימו בזה ועי' בחידושי מהרא"ל מ"ש ליישב ד' האגודה והרמ"א ובס"ק ז' שם מ"ש ליישב ד' האגודה והרמ"א ומ"ש ליישב ד' הש"ך הנ"ל והאריך בזה ועי' בעור האבן שם סי' י"ז מ"ש ליישב ד' הש"ך והנקוה"כ הנ"ל בחי' הא' דהוי רוב בנטל קבלה כו' ואמרי' השתא הוא דאתרע פו' ומ"ש ליישב תי' הב' של הש"ך הנ"ל דהוי ס"ס כו' ולא הוי ס"ס במקום חזקה כו' כיון דנעל קבלה א"כ הי' לו חזקה גמורה ויש ס"ס כזו דודאי מותר אף לר"ה אע"ג דהוא יצא מכלל הרוב כיון דמתחלה הי' מן הרוב שהרי נטל קבלה כו' והאריך בזה וכ' דתר"ל לא הוי רק פ' ומיישב ד' הרמב"ם הנ"ל שפ' גבי חבית דהוי ס' ובמקוה פ' דהוי ודאי וכ' דהרמב"ם ס"ל כתי' הב' דריש נדה הנ"ל דפליגי ר"ש ורבנן אי גמרי' סוף טומאה מתחלת טומאה כו' והביא ד' המשל"מ פ"י מהל' מקואות הנ"ל והאריך הרבה בזה ועי' בדברי חיים סי' א' מ"ש ליישב ד' האגודה והרמ"א הנ"ל עפ"ד חידושי הר"ן חולין י' א' ד"ה סכין כו' ומ"ש ליישב קושי' הד"מ על האגודה דמ"ש מגבינות כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בפרי תבואה סי' י"ג מ"ש ליישב ד' האגודה והרמ"א השיג על הט"ז הנ"ל וכ' דכל הג' תי' של התוס' חולין י' א' הנ"ל שייך ג"כ גבי שוחט כו' וכ' דבזה מתורץ קושי' הט"ז מחי' הא' של התוס' כו' והאריך בזה וסיים דד' האגודה והרמ"א שרירין וקיימין להלכה ועי' בתוי"ק לעיל סי' מ"ח ס"ק ז' מ"ש ליישב ד' הרמ"א והשיג על הט"ז הנ"ל וגם השיג על הפר"ח והאריך בזה ופ' כהרמ"א הנ"ל וגם כ' דהעיקר כתי' הא' של התוס' הנ"ל כו' ובס"ק א' שם מ"ש בענייני חזקה ותר"ל והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בחוסן ישועות חולין י' א' ד"ה סכין מה שהק' על תי' הנקוה"כ הנ"ל דהא הוי ס"ם כמקום חזקה וכ' ליישב ד' הרמ"א דשוחט כיון דאין חזקתו עשוי' להשתנות בודאי לשכות הל' שחי' בכי הא מודה ר"ה דאמרי' שוחט אתרעי בהמה לא אתרעי ומוקמי' לשוחט אחזקתו וכ' דבזה י"ל מה שהק' התוס' לקמן ד"ה ודלמא כו' עוד חי' דיש להתיר בשוחט היכי שיש לתלות שכחתו הח"כ מפני שיצא בהיתר וכמו שפ' בש"ע סי' י"ח סעי' י"ג בשם הרא"ש בנאבד הסכין ויש לו ס' אם שיבר בו עצמות דמותר הואיל ויצא בהיתר וה"נ אפי' השוחט קמן מקרי יצא בהיתר שהרי א"צ בדיקה היכא דנטל קבלה עכ"ד ועי' בדרך חיים מ"ש ליישב עפ"י סברא זו קושי' התב"ש והפרמ"ג על האגודה והרמ"א מד' הגמ' דהא קי"ל אף בסכין כר"ה כשלא שיבר עצמות ואפי' שחט הרבה מטריפין קמייתא מס' ול"א סכין אתרעי בהמה לא אתרעי וה"נ בשוחט וכ' ליישב עפ"י סברא זו דיצא בהיתר כו' וא"כ ה"נ בשוחט שנטל קבלה פ"א כדין כל מה ששחט עד שעה שנמצא אי' אין לך יצא בהיתר יותר מזה ואף להחולקים שם י"ל דמודים כאן כיון דלכתחלה לא הי' השוחט צריך בדיקה כו' משא"כ ממקוה שפיר יש לדייק דהא גם במקוה כו' דאמרי' בל הטהרות כו' טמאות סתמא אמרי' אע"ג דהטהרות שנעשו למפרע הי' בחזקת היתר כשנעשו שלא הי' צריך למדוד בכל פעם כיון שהחזיקה במ' סאה כו' ואעפ"כ כשנמדד ונמצא אסר כל טהרות שנעשו ע"ג טמאות וה"נ בשוחט עכ"ד וא"כ הדרא קושי' הט"ז הנ"ל לדוכתי' וא"א ליישב כתי' הב' של החוסן ישועות וצ"ל כתי' הא' של החוסן ישועות שם ועי' בלב ארי' בחולין שם ד"ה אתמר מ"ש ליישב ד' האגודה והרמ"א הנ"ל והאריך בזה ובד"ה סכין מ"ש והאריך בזה ועי' באמרי בינה שם מ"ש לענין אי שייך כאן גבי שוחט הך סברא דיצא בהיתר והאריך בזה ועי' בס' תשובת שמואל סי' א' מ"ש ליישב ד' האגודה והרמ"א הנ"ל והאריך בזה וגם הביא הא דסי' י"ח הנ"ל דיצא בהיתר כו' ועי' ברמ"ץ חיו"ד סי' ט"ו ובחידושי רע"א ובישוי"ע ס"ק ד' ובמקמ"ח ובראש יוסף בחולין שם ד"ה אתמר מ"ש ובדברי חיים סי' ו' וסי' י"ז מ"ש בד' הט"ז והש"ך הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה אך הבנין עולם חיו"ד סי' א' האריך בזה והשיג על הפרי תבואה ופ' כהט"ז ופר"ח הל"ל והביא ד' הביאורי הגר"א ס"ק י' שהסכים לדינא עם הט"ז וכ' אך לענין הכלים שבשלו בהם הבשר הזה הי' נ' לכאורה לחלק בזה דאם הבשר אינו בעין ואין אנו דנין אלא על הכלים בזה י"ל כיון דכאן עיקר חוקה להיפך דאוקי הכלים בחזקת כשרות שהו' להם בתחלה כו' אכן באם יש עדיין מן הבשר ואנו צריכין לדון על הבשר בזה י"ל כיון שהבשר נאסר למפרע דיש לה חזקת אי' שאינה זבוחה ויש תר"ל א"ע בע"כ צם הכלים אסורים כמ"ש בפ"ק דכתובות י"ג ב' דקי"ל כר"ג דנאמנת אפי' ברוב פסולים אצלה מטעם דיש לה חזקה דכשרות ור"י ס"ל שם ויר' המכשיר בה מכשיר בבתה ור"א ס"ל לד' המכשיר בה פוסל בבתה והיינו דר"י ס"ל דחזקת האם מהני לגבי בת אע"ג דאין לבת חזקת כשרות מ"מ כיון שא"א לפסול הבת אם לא ע"י פסול האם ובתה מכחה דאם קא אתיא לכך מהני חזקה דאם גם לבתה ור"א פליג עלי' בזה דס"ל דלא מהני חזקה דאם כיון דהיא לית לה חזקה דכשרות וקי"ל כר"י כו' א"כ אם לקולא אמרי' הכי כ"ש לחומרא דחזקת אי' של הבשר מהני לאסור גם הכלים ועי' רש"י בקידושין ס"ו בעובדא דינאי שכ' דאף לר"י דס"ל דמהני חזקה דאם לגבי הבת היינו היכא דהאם לפנינו וצריכין אנו לדון עלי' ולהכשירה ולכן ע"כ אנו צריכין להתיר גם הבת דאל"כ הוי תרתי דסתרי אבל אם אין האם לפנינו ואין אנו דנין רק על הבת לא מהני חזקה דאם לגבי הבת וא"כ ה"ה בנ"ד לגבי הכלים יש לחלק בין אם הבשר בעין או לאו ומ"מ נ' דל"ד להתם דשם אע"ג דהבת לית לה חזקת כשרות מ"מ גם חזקת פסלות לית לה משא"כ הכא שיש לכלים חזקת כשרות י"ל מאי חזיא דאזלת בתר חזקה אי' של הבשר ניזיל בתר חזקת כשרות דכלים אע"ג דיותר מסתבר דניזיל בתר חזקת אי' דבשר משום דחזקת כלים בתר החזקה דבשר גרירי דא"א לכלים להיות כשרים כל שאנו אוסרים הבשר דז"א כמו שמוכח בש"ם בכ"מ דחזקה נגד חזקה מהני כל אחד אף שנמשך א' מחבירו וכמ"ש התוס' בחולין י"א א' ד"ה אתיא שהק' דהיכא דייק דאזלי' בת"ר דלמא משום דאזלי' בתר חזקה ותי' דנגד זה יש חזקת טומאה דאדם אף דטהרת אדם למשך מכשרות הפרה עכ"ד ומ"מ לענין דינא בהפ"מ יש לצדד להקל ולהכשיר כל מה ששחט למפרע כד' הרמ"א והש"ך והפלתי והתוי"ק הנ"ל וכן הוא דעת רש"ל והב"ח בתשובה סי' א' והר"י הלוי אחיו של הט"ז בתשובה סי' נ"ג וכן הוא דעת הפרי תואר ס"ק ג' להקל אך אם שבת להרגיש פגימת סכין יש להטריף למפרע אף בהפ"מ וכמ"ש הפלתי הצ"ל ובכרתי ס"ק י"ג ועי' פרמ"ג