יד אליעזר חלק א קלב

הלכות דם

סימן סה

סעיף ה (א) נוהג בבהמה כו'. עי' בכרתי ס"ק ט"ז שכ' דמנקר אחד הרעיש העולם שגה"נ אינו נמצא רק בבהמות זכרים ולא בנקבות ואני הראיתי לו בסמ"ג שכ' דגה"נ נוהג בזכרים ונקבות כו' עכ"ד ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' ס"ט שכ' דרבים תמהו על הכרתי דזהו שגגה דהסמ"ג מיירי שנוהג בזכרים ישראלים ונקבות אבל מהגיד לא מיירי אם הוא הנמצא בזכרים ונקבות כו' הובא בפ"ת ס"ק ב' וכ' דגם בתולדות אדם ח"ב תשב זה בין השגיאות כו' והחתם סופר שם כ' ליישב ד' הכרחי על הסמ"ג והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד מהדו"ק סי' ק' שכ' דלא נמצא בסמ"ג לשון זה כלל כו' רק דבחינוך פ' וישלח נמצא לשון זה וטעות נפל בדפוס הכרתי שכ' סמ"ג וצ"ל חינוך כו' ותקשה קושי' הנ"ל על הכרתי דהחינוך שם קאי על הנשים כדרכו בכל המצות כו' ודחה חי' החתם סופר שם על הכרתי הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה ובאמת מבואר להדיא בהלכות גדולות הל' טריפות סי' ס"א כהכרתי שכ' וז"ל ומשקלי' לדכר ונוקבא ומפתחי' לשקא דאטמא עכ"ל הרי מבואר להדיא כהכרתי הנ"ל וכן ראיתי בהגהות שם שכ' דלחנם הרעיש התולדות אדם על הכרחי דמבואר להדיא בבה"ג כהכרתי וכ' דבכרתי צ"ל סה"ג וכונתו על הס' ה"ג יעוש"ה ועי' בטור בסדר הניקור מבעה"ע שכ' נמי דחותך הזכרות והנקבות ומשליכו והיינו כהכרתי הנ"ל

(ב) עגול. עי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ד' שהביא ד' הכנה"ג בשם בה"ג שכ' דנוהג בחי' דתי' בכלל בהמה והכנה"ג תמה דבלא"ה בכף תלי רחמנא והפרמ"ג תמה אטו בהמה כתיב בקרא כו' ועי' בלב ארי' שם צ"ב ב' מ"ש ליישב ד' בה"ג והאריך בזה עוד כ' הפרמ"ג דאינו חייב בגה"נ רק כשאוכל כזית בב"א אבל בזאח"ז בכדי אכ"פ לא כו' ועי' בכתב סופר חיו"ד סי' ל"ד מ"ש ע"ד הפרמ"ג והאריך בזה ועי' במקום שמואל בחידושי דינים מ"ש והאריך הרבה בזה יעוש"ה

סעיף ט (ג) גופו של גיד. עי' בעה"ב ס"ק ד' שכ' להסתפק אם גיד אין בו טעם כלל או אפשר דיש בו קצת טעם והוי רק בגדר שלא כדר"א כו' והאריך בזה ומ"ש לענין אוכל גה"נ ביוה"כ אי חיוב משום יוה"כ והאריך בזה ועי' באמרי בינה דיני טריפות סי' ח' מ"ש להסתפק אם אכל חצי זית מנבילה וח"ז מגה"נ אי מצטרף עכ"פ ללקוח משום נבילה כו' והאריך בזה יעוש"ה

סעיף י (ד) מותר בהנאה. עי' בפלתי ס"ק ב' ובישוי"ע ס"ק ב' ובעצי לבונה ובעה"ב ס"ק ב' ובשעה"מ פ"ח מהל' מכ"א הל' ו' ובלב ארי' חולין צ"ב ב' ובאור חדש בפסחים, כ"ב א' ובברכת אברהם שם ובס' ארבע שיטות למהרי"ש שם ובס' קרני ראם שם ובברוך טעם בשער הכולל דין א' ובעונג יו"ט חיו"ד סי' ע"ה ובס' דברי יוסף סי' תל"ז מ"ש ליישב ד' הרמב"ם והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף יד (ה) נאמנים. עי' ט"ז ס"ק ז' ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ז' מה שהק' עליו ועי' בלב ארי' שם צ"ג ב' מ"ש ליישב ד' הט"ז ועי' ביד אברהם מה שהק' מד' הרמ"א לעיל סי' י"ח סעי' ח' ועי' בתוי"ק סי' י"ח ס"ק י' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סימן סו סעיף א (א) דם שליל. עי' בעטרת חכמים חיו"ד סי' ז' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ד (ב) הטרופות בקערה. עי' בישי"ע ס"ק ש א' שהק' על תשובת הרא"ש דניזיל בחר חזקת הגוף כו' ותי' דיש ב' צדדים להחמיר שמא בחלמון ושמא בחלבון במקום האוסרו כו' והאריך בזה ובס"ק ב' הק' דאמאי לא נימא כאן נמצא כאן הי' כו' וכ' ליישב וס"ק ג' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה:

(ג) בהג"ה אם הי' ס'. עי' ש"ך ס"ק י' שכ' אבל מה שהקיל מהרש"ל בנמצא על החלמון אינו נ' כלל כו' עכ"ד ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק י' שהביא בשם המנח"י כלל ס"ב אות י"ג שכ' דהש"ך חזר בו ממ"ש תחלה דהוה ס' משום דהרא"ה לגבי הגאונים ושאר פוס' הוי יחיד כו' והפרמ"ג כ' עליו דיש לפרש ד' הש"ך דקאי על הא דכ' בס"ק ו' ולענין ביצת בת יומא כו' ועי' בלב"ש בסוף הס' בחידושי דינים סעי' כ"ז ובס"ק צ"ד שכ' כהמנח"י דהש"ך חזר בו ומש"ה החמיר שם היכא דנמצא על החלמון אבל באמת אין הש"ך חוזר בו וכמ"ש הפרמ"ג הנ"ל ויותר נ' לומר דיש איזה חיסור תיבות בד' הש"ך וכן צ"ל אבל מה שהקיל מהרש"ל בנמצא על החלמון לבד אבל לא בנמצא על החלבון א"נ כלל וכונת הש"ך דמהרש"ל ס"ל דהעיקר כדעת הרא"ה לכן לא הקיל אלא בנמצא על החלמון אבל בנמצא על החלבון ס"ל דהכל אסור ובזה פליג עליו הש"ך וס"ל דגם בנמצא על החלבון מותר בתערובות דנחשב ג"כ לס' דדילמא העיקר כהרי"ף והרמב"ם דבחלבון אין אי' כלל זהו כונת הש"ך אבל לעולם דאין הש"ך חוזר מדבריו הראשונים וס"ל שפיר דגם בנמצא על החלמון נחשב לס' דדילמא קי"ל כהרא"ה דבחלמון אין אי' כלל רק בחלבון וכן ראיתי במים חיים חיו"ד סי' י"ח שכ' נמי כן דיש חיסור תיבות בד' הש"ך כו' והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד מהדורא תליתאי סי' קי"ח שהשיג נמי על המנח"י והלב"ש הנ"ל דאין הש"ך חוזר מדבריו הראשונים וכ' דר' הש"ך מהופכין ותחלה צ"ל מ"ש מיהו בנתערב שלא במינו כו' ואח"כ צ"ל אבל מה שהקיל מהרש"ל כו' וכונתו דמתחלה כ' בנתערב שלב"מ אסור כמהרש"ל אך מה שהקיל מהרש"ל בנמצא על החלמון אפי' שלב"מ משום דס"ל דהעיקר כדעת הרא"ה בזה לא קי"ל כותי' רק בין על החלמון ובין על החלבון אסור שלב"מ כו' והאריך בזה יעוש"ה מ"מ יותר נ' דיש חיסור תיבות בד' הש"ך וכמ"ש המ"ח הנ"ל אבל בזה ס"ל נמי כמ"ש דאין הש"ך חוזר מדבריו הראשונים, וא"כ אין חילוק בין נמצא על החלמון או על החלבון ודלא כהלב"ש שם שמחלק בזה והחמיר בנמצא על החלמון אלא דאין חילוק ואף בנמצא על החלמון יש להקל וכמ"ש וכן ראיתי בשם ארי' חיו"ד סי' י"ז שכ' דאין חילוק בין נמצא על החלמון או החלבון ואף בנמצא על החלמון יש להקל והשיג על הלב"ש והאריך בזה וכ"פ בחכ"א כלל כ"ט סי' ז' דאף בנמצא על החלמון יש להקל וכן העתיק הבאר היטב ס"ק ז' תחלת ד' הש"ך דאף בנמצא על החלמון הוי ס' וכן עיקר לדינא ועי' בעצ"ל ובטוב טו"ד מהדו"ק סי' ק"ב ובס' דברי יוסף סי' תמ"ב מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:

(ד) אם נתבשלה. עי' בלב"ש שם סעי' כ"ת שכ' כל מה שנתבאר תחלה לענין תערובות הביצים נוהג ג"כ היכא שנתבשלו ביצים בקדירה חד בתרי או יותר ונמצא דם בא' מהם וליכא ס' בכל מה שבקדירה נגד ביצה האסורה כ"מ שאסרנו תחלה התערובות גם כאן אסור ובמקום