יד אליעזר חלק א יג

חיו"ד סי' א' מ"ש על הבית יהודא ומה שהשיג על החו"ד הנ"ל והאריך בזה ועי' בדרך חיים ס"ק י"א וביד יהודא ס"ק י"ג ובחתם סופר חיו"ד סי' ו' ובכתב סופר חיו"ד סי' א' מה שהשיגו על החו"ד והאריכו בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק כ"א ובבית שמואל אחרון חיו"ד סי' ג' ד' וברשמי שאלה חיו"ד מסי' י"ז עד סי' כ"א מ"ש בד' הרא"ש הנ"ל והאריכו בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ר"ח ס"ק ב' מ"ש בדין זה דאי עביד לא מהני והארכתי הרבה בזה יעוש"ה

סעיף יב (כא) דהא שויא אנפשי' חד"א. הנה ראיתי בפרמ"ג בשפ"ד ס"ק ל"ט שהאריך בדין שויא אנפשי' תד"א ולפי שדין זה נוגע בכמה מקומות בש"ס וגם ראיתי לאחרונים שהאריכו בזה. ע"כ אמרתי גם אני אענה את חלקו ואבאר ענין זה בעזה"י

דין חד"א ואמתלא

א] הנה איתא במשנה קידושין ס"ה א' האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותי' והיא מותרת בקרוביו כו' והטעם דאסור בקרובותי' משום דשוי' אנפשי' חד"א ובכתובות ט' א' אמר ר"א האו' פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו ופריך הגמ' מאי קמ"ל תנינא האו' לאשה כו' הוא אסור בקרובותי' ופירש"י הוא אסור באמה ובתה ואחותה דשוי' אנפשי' חד"א ומזה הוא מקור הדין דאמרי' בכ"ד בש"ס שוי' אנפשי' חד"א והוא מהמשנה הנ"ל ואף אם חוזר לא מהני כ"ז שאינו נותן אמתלא טובה וכמבואר בכתובות כ"ב א' ובכ"ד ועי' בפרמ"ג שכ' דדין דשוי' אנפשי' חד"א הוא מה"ת ולא מדרבנן והביא ראי' מד' הר"ן בסוף נדרים צ' ב' ושאר מפרשים גבי טמאה אני לך שהק' וכי איסור שבהן להיכן הלך עד שחי' הר"ן דחב לבעלה ומש"ה לא מהימנא אף לגבי דידה ואי הוה דרבנן הם אמרו והם אמרו א"ו ד"ת הוי עכ"ד ועי' במשנת חכמים בסוף הס' בקונטרס חוט המשולש כלל ב' שכ' נמי דהא דאמרי' שוי' אנפשי' חד"א הוא מדאורייתא והביא ראי' מכתובות שם דמשני הב"ע באשת כהן כו' ואי נימא כו' דאינו אלא מדרבנן א"כ קשה אכתי מאי משני באשת כהן דליכא אלא חדא ספי' הא קי"ל ספד"ר לקולא ואמאי אסרי' לה על בעלה א"ו מוכח דאסור מדאורייתא כו' ועוד הביא ראי' דהוא מדאורייתא ממש אף לענין מלקות מהא דפ' הרמב"ם פ"כ מהל' א"ב הל' י"ג מי שבא ואמר כהן אני א"נ כו' אבל אוסר א"ע בגרושה וזונה ואינו מטמא למתים ואם נשא ונטמא ה"ז לוקה א"כ מוכח להדיא דכיון דנאמן ע"ע לאסור בגרושה א"כ אם נשא אח"כ חייב מלקות משום דנאמן מדאורייתא עכ"ד והנה לא נתבאר דמנ"ל דבר זה מה"ת ובאמת יש מחלוקת בזה דמהר"י באסון בסי' ד' נסתפק בזה אי מטעם נדר כו' או מטעם הודאת בע"ד ודעת המשפט צדק סי' ס"ה בפשיטות דהוא מטעם נדר הובא דבריהם בשעה"מ פ"ט מהל' אישות הל' ט"ו ומ"ש השעה"מ שם שכן הוא כונת מהרי"ט ת"א סי' צ"ב דשוי' אנפשי' חד"א הוא מטעם נדר ליתא דמבואר להדיא במהרי"ט ת"ב סי' א' דל"ל דהא דשוי' אנפשי' חד"א הוא מטעם נדר כו' אלא ס"ל דהא דשוי' אנפשי' חד"א הוא מטעם הודאת בע"ד וכן ראיתי בשערי תורה ח"א כלל ה' פרט א' שהשיג על השעה"מ וכ' עליו דאשתמיטתי' ד' מהרי"ט ת"ב הנ"ל ועי' בתשובת הרשב"א הובא בב"י באה"ע סי' מ"ת שכ' וז"ל ואפי' יכתישנו העד שוי' קרובותי' אנפשי' חד"א והוא נאמן ע"ע יותר מק' עדים עכ"ל הרי דס"ל דהא דאמרי' שוי' אנפשי' חד"א הוא מטעם הודאת בע"ד וכ"כ בשלטה"ג בכתובות כ"ג ב' בשם ריא"ז דהוא מטעם הודאת בע"ד והובא במשל"מ פ"ט מהל' אישות הל' ט"ו וכ"כ בחכם צבי סי' מ"ד ובקצה"ח סי' ל"ד ס"ק ד' ובתשובות בית אפרים חאה"ע סי' א' וברמ"ץ חאה"ע סי' א' ב' ג' דהוא מטעם הודאת בע"ד והאריכו בזה ועי' בנו"ב מהדו"ת חאה"ע סי' כ"ג שהשיג על מהר"ם מינץ שס"ל דהוא מטעם נדר והאריך בזה וכ' דהוא מטעם הודאת בע"ד ועי' במהר"ם מינץ סי' כ"ו שכ' דהוא מטעם נדר ודחה השגת הנו"ב עליו והאריך בזה ועי' בשערי תורה שם מה שמיישב קושי' הנו"ב והאריך בזה וכ' דבזה מחולק רב ורב אסי בקידושין ס"ג ב' דרב דס"ל דאב א"נ לקטלא ס"ל דהוא מטעם הודאת בע"ד ור"א דס"ל דאף לקטלא נאמן האב ס"ל דהוא מטעם נדר ובפרט ב' שם כ' דרש"י ביבמות קי"ח ב' ס"ל דהוא מטעם הודאת בע"ד והתוס' ס"ל דהוא מטעם נדר והאריך בזה ובפרט ג' שם כ' דהרא"ש ביבמות מ"ו א' גבי נתגיירתי ביני לבין עצמי כו' והתוס' שם כ"ה ב' ד"ה לימא ס"ל דהוא מטעם הודאת בע"ד והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בשימקו"ב כתובות ט' א' ד"ה נאמן שכ' וז"ל עיקר מלתא דר"א מתפרש בתרי אנפי או דקא' נאמן לאוסרה עליו הפי' דהבעל נאמן לאוסרה עליו וכגון דאתי לבי דינא כדי לאוסרה עליו ולהכי נאמן דהא שוי' אנפשי' חד"א כיון דאתי לבי דינא ואמר דהיא אסורה עליו ואינו חפץ בה הרי היא נאסרת עליו אע"פ שהיא מותרת לו מדינא דהו"ל כאוסר עליו דבר המותר עכ"ל הרי דס"ל דהוא מטעם נדר ועי' בערוגות הבושם בסוף הס' בקונטרס תד"א אות א' שכ' דהא דשוי' אנפשי' חד"א הוא מטעם הודאת בע"ד וכ' נמי דהוא מה"ת והביא ראי' מכתובות ט' הנ"ל והאריך בזה והיינו כעין ד' המשנת חכמים הנ"ל ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' קפ"ה ובאה"ע ח"ב סי' ק"א ובברית אברהם חיו"ד סי' ג' וחאה"ע סי' ת' וסי' פ"ו וסי' צ"ד ובס' מהריא"ז ענזיל סי' ה' ובכתב סופר חיו"ד סי' ב' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

ב] והנה לענין אי אמרי' שוי' אנפשי' חד"א היכא דעדים מכחישים אותו מבואר מד' המחבר כאן דאמרי' אף בכה"ג שוי' אנפשי' חד"א שכ' השוחט בפני עדים בהמה לעכו"ם וכשבא ישראל לקנות ממנה אמר לא תקנה ממנה כי לא שחטתי א"נ ומיהו לדידי' אסורה דהוי שוי' אנפשי' חד"א והוא מד' הרשב"א בתשובה הרי מבואר להדיא דאמרי' חד"א אף היכא דעדים מכחישים אותו ועי' במשל"מ פ"ט מהל' אישות הל' ט"ו שהביא ד' הרשב"א הנ"ל וגם הביא ראי' מד' הרשב"א בתשובה שהביא הב"י באה"ע סי' מ"ת במי שטוען שקידש את האשה ובשעת נתינה אמר לה התקדשי בזה אע"פ שעדים מכחישים אותו ואומרים שמתחלה נתנו לה בתורת פקדון ואח"כ אמר לה שתתקדש בו אף שלדברי העדים אין כאן קידושין כלל מ"מ איהו שוי' קרובותי' אנפשי' חד"א והוא נאמן ע"ע יותר ממאה עדים ועוד הביא ד' השלה"ג בפ"ב דכתובות בשם ריא"ז דס"ל דאמרי' שוי' אנפשי' חד"א אף נגד העדים וכהרשב"א הנ"ל וכן פ' הפרמ"ג בדין הב' דאמרי' שוי' אנפשי' חד"א אף נגד עדים כו' וכ' דאף בעדים הוי מה"ת דאדם נאמן ע"ע יותר מק' עדים ועי' בקצה"ח שם שהק' מנלן דהודאת בע"ד יותר מעדים כו' ועי' בשערי תורה שם כלל א' מ"ש והאריך בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ל"ד ס"ק י"ג מ"ש ליישב קושי' הקצה"ח עפ"ד חידושי הרי"מ בב"מ ד' א' ד"ה עדים יעוש"ה אך המשל"מ שם כ' דמד' מהרי"א בכתביו סי' רכ"ו שכ' דאין כאן בית מיחוש לפי העדות אשר ראיתי דאתכחש ההוא גברא בעדים דלא נתן לאבי הנערה הקורזי"ן והצעיף כי אם דרך שליחות ופקדון מ"מ אי לאו דאתכחש אחזרתו לא סמכינן כיון דגברא שוי' לי' חד"א לאסור בקרובותי' ולכאורה נ' דחולק אהרשב"א וריא"ז הנ"ל וכ' די"ל דלא פליגי דמהרי"א מיירי כשהמקדש חזר בו ולא היתה אמתלא בחזרתו כו' אבל כל היכא דאיכא עדים דמכחישין אותו והוא חזר בו ס"ל למהרי"א דמהני חזרתו אם לא נתן אמתלא דבריו אבל