יד אליעזר חלק א קכה

ודאי טרפה וכהפר"ח והמנח"י והעבודת הגרשוני הנ"ל וכדמוכח מד' רש"י והרמב"ם הנ"ל וגם השיך נמי י"ל דס"ל כן וכמ"ש הבאר יצחק הנ"ל ועי"ש עוד בענף עץ אבות סי' ד' ובברית יעקב שם ובאמרי בינה דיני שחי' סי' ה' ובתשובות הרמ"ז סי' ל"ב ובס' יריעות שלמה סי' נ"ח ובס' דברי יעקב סי' מ"ג מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה עוד כ' הפרמ"ג שם לחקור היכא שעמדה או שהתה אי בעי בדיקה מה"ת או מדרבנן והביא ד' השאגת ארי' סי' ס"ד דס"ל דהבדיקה דרבנן כו' ואח"כ הביא ד' הר"ן הנ"ל במה שהשיג על הרמב"ן וכ' דיראה מלשונו דס"ל דבדיקה לאחר מעל"ע ועמדה לא הוי רק מדרבנן כו' והניח בצ"ע ובאמת מד' הר"ן בביצה ל"ד א' מוכח דס"ל דבעי בדיקה מה"ת דאהא דקא' הגמ' שם בעי ר"י מר"ז מהו לשוחטה ביו"ט מי מחזקינן ריעותא ביו"ט או לא כ' הר"ן עלה וז"ל וכיון דלא אפשוט בעיין מסתברא דנקטינן בה לחומרא דהו"ל ס' דאורייתא ולחומרא עכ"ל הרי דס"ל דבעי בדיקה מה"ת וכ"כ בש"א שס דמד' הר"ן אלו מוכח דס"ל דבעי בדיקה מה"ת ולפ"ד הפרמ"ג סתרי ד' הר"ן אהדדי וצ"ל דהא דכ' הר"ן בחולין הנ"ל חששא בעלמא כונתו דהוי חששא מדאורייתא ועי' באמרי בינה שם שהוכיח נמי מד' הר"ן בחולין הנ"ל דס"ל דבעי בדיקה מה"ת והאריך בזה וכן עיקר בדעת הר"ן דס"ל דבעי בדיקה מה"ת אך הש"א שם השיג על הר"ן וכ' דלא בעי בדיקה רק מדרבנן והאריך הרבה בזה ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' ס"ו שהשיג על הש"א והאריך בזה ומסיק דבדיקת נפולה דבהמה אפי' שהתה הוא מחמת ס' דאורייתא ובדיעבד אסורה הבהמה ועי' בחוסן ישועות חולין נ"א ב' שכ' דרק מדרבנן בעי בדיקה כו' וכ' דזהו דעת ר' ירוחם שכ' דבעמדה ושהתה מעל"ע אפי' בדיקה לא בעי ותמהו עליו דמנין לו להקל בטריפות וכ' ליישב דס"ל לר' ירוחם דלא בעי בדיקה אלא מדרבנן א"כ כי עמדה ושהתה מעל"ע י"ל דאף מדרבנן לא בעי בדיקה משום דהוי תרתי דרבנן וגם הביא ראי' מב"ק נ' ב' מעובדא דאריתא דדלאי כו' דרק מדרבנן בעי בדיקה והאריך בזה וגם הביא ד' הפ"י בביצה ל"ד א' דס"ל נמי דרק מדרבנן בעי בדיקה ועי' בברית יעקב שם ובאמרי בינה שם ובדר"ח מ"ש על הש"א הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה עוד הביא הפרמ"ג ד' התוס' ב"ק שם ד"ה אם שכ' דבשהתה מעל"ע אין להוכיח אי בעי בדיקה או לא ומתוך הגמ' משמע דבעי בדיקה שפי' אנן לא בקיאין בבדיקה ולדידן בעי יב"ח ותמה עליהם דהא בהדיא אמרי' בחולין נ"ו ב' אמתני' דשהתה מעל"ע אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה אלמא דשהתה צריכה בדיקה ע"כ קושי' וכן הק' הפ"י שם וכ' ליישב וכבר הקדימו בקושי' זו בשימקו"ב שם ובאמת לק"מ די"ל דהתוס' לא הי' גורסין בחולין שם אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה אלא אראב"א משום ראב"י וצריכה בדיקה וכן הוא הגרסא ברי"ף וברא"ש וא"כ י"ל דהא דאמר וצריכה בדיקה קאי אהא דתנן במתני' דרסה וטרפה בכותל אבל לא בשהתה מעל"ע ועי' ברש"י חולין שם ובביצה ל"ד א' דמשמע נמי דגרס כהרי"ף והרא"ש ומש"ה מספקי להו להתוס' וכן ראיתי בדר"ח שכ' ליישב כן ד' התוס' הנ"ל והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ג' ובבאר יצחק שם שכ' שניהם בדרך אחד ליישב ד' התוס' הנ"ל דמספקי להו אי בעי' בדיקה כל החלל או א"צ רק בדיקת החוט דלרש"י בחולין שם צריך בדיקה שמא נפסק החוט ולהרמב"ם בעי בדיקה כל החלל ובזה מספקי להתוס' כו' והאריכו בזה ועי' בעה"ב ס"ק ג' מ"ש ליישב ד' התוס' הנ"ל והאריך בזה ובס"ק א' שם מ"ש לענין אם הנפולה מזיק לולד כו' והאריך בזה יעוש"ה

(ב) מכריסה. עי' ט"ז ס"ק א' מה שהק' מחו"מ סי' ח"י כו' ועי' בפלתי ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל ס"ק א' ובבאר יצחק שם מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה ובס"ק ב' שם הביאו ד' הרשב"א בב"ק נ' ב' שכ' דד' טפחים לאו דוקא כו' יעוש"ה

(ג) י' טפחים. עי' באו"ה כלל נ"ו דין ט"ז שכ' וז"ל ודין נפילת עוף שנדבקו ב' כנפיו הוא כ"כ דוקא י' טפחים ובדיקתו בהילוך ד' אמות ביבשה כמו בבהמה עכ"ל וכ"כ באשכול הל' טריפות סי' כ' וז"ל ודין עוף כבהמה דרסו או נפלו ע"ד קשה ממקום שגבוה י"ט ולא יכול לפרות חוששין עכ"ל הרי דס"ל להדיא האו"ה והאשכול דבעוף נמי בעי י"ט כמו בבהמה ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ג' שכ' דבעוף לא שייך גובה אפי' ב' כנפיו קשורים דעומד הוא על רגליו אם לא שרגליו קשורים כו' עכ"ד ומד' או"ה הנ"ל מבואר להדיא דבעוף שנדבקו ב' כנפיו שייך גובה י"ט כמו בבהמה וכן משמע מד' האשכול הנ"ל שכ' דלא יכול לפרות חוששין משמע דבנדבקו ב' כנפיו לחוד דא"י לפרות שייך גובה י"ט ולא ראה הפרמ"ג ד' האו"ה והאשכול הנ"ל שמבואר דשייך גובה י"ט בעוף היכא דנדבקו ב' כנפיו ועי' בתוי"ק ס"ק א' שכ' דמבואר בתוספתא ופוס' דאף בעוף נטרף בנפל מגובה י"ט כבהמה והאריך בזה ועי' בדע"ק ס"ק ב' מ"ש ע"ד הפרמ"ג הנ"ל ועי' במק"מ ס"ק ה' שהביא ד' ההשיב משה סי' ל"א שהשיג על הפרמ"ג והאריך בזה ועי' בהגהות מטה יונתן שכ' להסתפק לענין עוף דחיותו מועט אי בעי י"ט דאפשר אף בפחות מי"ט איכא שיעור הבלא כו' ותמה על הפוס' שלא בארו זה והניח בצ"ע ולא ראה ד' האו"ה והאשכול הנ"ל דמבואר להדיא דאף בעוף הדין דבעי' י"ט ועי' בעה"ב ס"ק ב' מ"ש בזה

סעיף ד (ד) אם עמדה. עי' ש"ך ס"ק ב' שהביא ד' הב"י והד"מ והאו"ה דס"ל דאפי' עמדה ושהתה מעל"ע צריכה בדיקה כו' ופ' כן וכן הוא דעת האשכול בהל' טריפות סי' י"ת דצריכה בדיקה ועי' בהגהות ש"ך שהביא ד' ר' ירוחם דס"ל דבעמדה ושהתה כשרה וא"צ בדיקה ופ' כן להקל בהפ"מ ועי' בתוי"ק ס"ק ג' שכ' דט"ס הוא בר' ירוחם וצ"ל לא מהני כו' ועי' בישוי"ע ס"ק ג' ובחידושי מהרא"ל ס"ק ו' ובמקמ"ח ובעה"ב ס"ק ג' מ"ש בד' ר' ירוחם והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ה (ה) שכל שעמדה. עי' ש"ך ס"ק ו' מה שהשיג על הב"ח ועי' בישוי"ע ס"ק ב' מ"ש ליישב ד' הב"ח והאריך בזה ועי' בכתב סופר חיו"ד סי' ל' שהביא ראי' מרש"י תולין נ"ב א' להב"ח ומיישב קושי' הש"ך על הב"ח והאריך בזה וכ' שם להסתפק הא דאמרי' בתולין נ"א ב' כמה דברים לענין עוף שאין בו חשש ריסוק אברים כו' אם נאמר ג"כ בבהמה כו' והאריך בזה ובסי' ל"א שם מ"ש לענין נפולה והאריך בזה ופי' בתשובות מוהרא"ל חיו"ד סי' ז' מ"ש לענין נפולה והאריך בזה יעוש"ה

סימן נט סעיף א (א) ואם ניטל כו'. עי' ש"ך ס"ק א' מה שהשיג על מהרש"ל ועי' בעה"ב ס"ק א' מ"ש ליישב ד' מהרש"ל והאריך בזה והק' על הרשב"א שהביא הש"ך שכ' דרובו ככולו כו' דלענין טריפות ל"א כן דרובו ככולו כו' וכ' דבזה מדוקדק לשון הש"ס בחולין נ"ה ב' דקא' ברוחב כסלע על פני כל השדרה כולה כו' כפל לשון דלא נימא דרובו ככולו כו' והביא ד' הט"ז באו"ת סי' תקפ"ב ס"ק ג' שכ' דמש"ה אמרי' מלוך על כל העולם כולו כו' והאריך בזה והניח בצ"ע ועי' בתוי"ק ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל ס"ק א' ובדר"ח ובדע"ק ובדברי אברהם מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה: