יד אליעזר חלק א יא

(יג) בין שנמצא בשוק. והרמב"ם בפ"ד מהל' שחיטה הל' ח' אוסר במצאו בשוק ובאשפה שבבית ותמהו עליו הרשב"א והר"ן מב"מ כ"ד ב' כו' הובא בכ"מ שם ועי' בפר"ח ס"ק כ' ובפלתי ס"ק י"ד ובחידושי מהרא"ל ס"ק י"ד ובדרך חיים ובעצי לבונה ובערוגות הבושם ס"ק י' ובבכור שור בחולין י"ב א' ובחתם סופר שם ובלב ארי' שם ובהגהות מנחת אהרן על הארוך מש"ך ובמשכנות יעקב חיו"ד סי' ו' ובס' עדות ביהוסף סי' ב' מ"ש ליישב ד' הרמב"ם והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ה (יד) שהוא יוצא יחידי כו'. והוא מהברייתא דריש חגיגה ג' ב' ומשמע מד' המחבר כאן דדוקא בהני ג' דברים הוא דמקרי שוטה ולא בשאר דברים ובחו"מ סי' ל"ה סעי' ח' לענין עדות ס"ל להמחבר דאף בשאר דברים מקרי שוטה והיינו כהרמב"ם בפ"ט מהל' עדות ועי' בשאגת ארי' בסוף הס' סי' א' ובס' אור הישר סי' י' שהק' כן והאריכו הרבה בזה ועי"ש עוד באור הישר סי' י"א וסי' כ"ב וסי' כ"ז וסי' כ"ט וסי' ל' ובתב"ש ס"ק מ"ו ובפרמ"ג בש"ד ס"ק כ"ג ובס' יד יהודא ס"ק ח' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(טו) בהג"ה אבל אם שחט כו'. עי' ט"ז ס"ק ט"ו וש"ך ס"ק כ"ז ופר"ח ס"ק כ"ט ותב"ש ס"ק ס"א סיב וביאורי הגר"א ס"ק כ"ז ובחידושי מהרא"ל ס"ק ט"ו ט"ז ובדרך חיים וביד יהודא ס"ק ט' י' ובסי' ס"ט ס"ק מ"ב ובאמרי בינה דיני שחיטה סי' ו' מ"ש לענין נאמנות הקטן ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז בדין ע"א נאמן באיסורין ובס"ק ל"ז שם מ"ש בדין נאמנות הקטן והארכתי בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בתב"ש ס"ק מ"ט שהביא בשם מהרי"ל דחרש ושוטה בני מצות נינהו ופקחים מוזהרים עליהם והובא דבריו בפרמ"ג בש"ד ס"ק כ"ז ועי' בפרמ"ג באו"ח בפתיחה כוללת ח"ש מ"ש בזה ועי' ביד אברהם מ"ש ע"ד הפרמ"ג מר"פ מי שהחשיך ומד' הרמב"ם כו' ומד' המג"א סי' קפ"ט כו' ועי' בערוגות הבושם ס"ק י"ד מ"ש די"ל דלמספי לקטן נבילה בידים אסור מה"ח לכ"ע מדפרט לך הכתוב גבי נבילה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי דאין בה היתר רק לנכרי במכירה ולגר בנתינה, א"כ מוכח דנבילה אסורה לקטן דאי ס"ד דשרי למספי לקטן הא יש היתר בנבילה ליתנה גם להקטן ושאר איסורין אפשר דיש ללמוד ג"כ מנבילה דאסור למספי להו כו' והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ו (טז) חרש המדבר כו'. עי' ביד יהודא ס"ק י"ב ובבית שמואל אחרון חיו"ד סי' ב' ובאגודת אזוב חאו"ח סי' י"א מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ז (יז) אחר מברך. עי' ט"ז ס"ק י"ז שכ' דבשחיטה אחר מברך לדעת הרא"ש כו' אלא עיקר הכונה לתת שבח כו' על שאסר לנו אכילת בשר בלא שחיטה ובזה ודאי שייכים לאותה ברכה כו' אבל בהפרשת תרומה הוה עיקר הברכה על מצות הפרשה לא על אי' אכילת טבל שהרי מצות הפרשה חיוב עליו אפי' אם אינו רוצה לאכול מן התבואה עדיין א"כ הוה מצוה זאת כשאר מצות וכיון שאין הוא חיוב בגופו לעשות כן כו' לא נחלק המצוה והברכה זה מזה אלא החורם מברך כו' עכ"ד ועי' בעצי לבונה מה שהק' עליו מד' התוס' פסחים ז' א' ד"ה בלבער כו' ועוד הק' עליו מד' הרא"ש פ"ק דכתובות סי' י"ב דמוכח להיפך כו' והניח בצ"ע ועי' בטוב טעם ודעת מהדו"ק סי' י"א מה שהק' על הט"ז הנ"ל מד' רש"י בגיטין מ"ז ב' ד"ה מדאורייתא דמבואר להיפך דתרומה ומעשר לא הוי מצוה דרמיא עליו רק כשאוכל או מוכרו כו', וכ' אך בנדרים ל"ו ב' דקא' שם או דלמא מצוה דילי' הוא כו' יהי' מוכח כהט"ז בו' ומד' רש"י והתוס' בקידושין כ"ו ב' ומד' התוס' ב"מ י"א א' ד"ה עישור כו' מוכח דלא כהט"ז כו' והאריך בזה יעוש"ה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק י"ט מ"ש ליישב קושי' הט"ז והאריך בזה ועי' ביד יהודא ס"ק י"א מ"ש והאריך בזה:

סעיף ט (יח) שחיטתו כשרה. והוא מהמשנה בחולין י"ג ב' ועי' בערוגות הבושם ס"ק ט"ז שהק' לפ"ד הב"י באו"ח סי' תע"ג שהביא ד' רי"ו דקי"ל כר"י דסומא פטור מכל המצות כו' והנה כו' נ' דפטור אף ממצות ל"ת וכ"כ הנו"ב מהדו"ח חאו"ח סי' קי"ב דפטור אף מל"ת וכן נ' מד' התוס' ב"ק פ"ז ובמגילה כ"ד כו' דפטור אף מל"ת וכ"כ בהמקנה בקידושין ל"א דלר"י אף מל"ת פטור וזה דלא כהפרמ"ג דס"ל דרק ממ"ט פטור ולא מל"ת ולפ"ז יש להקשות דלמה שחיטתו כשרה הא אינו בר זביחה כל כו' ובשלמא במשנה גופה ל"ק כו' די"ל דאתיא דלא כר"י אבל להפוס' כר"י קשה משחיטת סומא דלמה כשרה כו' ע"כ קושי' והניח בקושי' ואח"כ הביא דגם בבשמים ראש סי' ע"ג בהגהות כסא דהרסנא שם הרגיש בזה דלר"י סומא יהי' פסול לשחיטה וגם פלפל שם ג"כ אי סומא חייב בלאוין לר"י או לא עכ"ד ועי' בס' המכריע סי' ע"ח שכ' דסומא פטור אף מל"ת הובא דבריו במנחת חינוך מצוה ב' אות ג' ועי' בהג"ה שם בס' המכריע שהשיג עליו דהיכי תיסק אדעתין דמ"ד סומא פטור מכל המצות שיהא פטור מכל לאוין שבתורה ולא יענש בע"ז וש"ד וג"ע וחילול שבח ושאר כל העבירות מפני היותו סומא כו' ומסיק דסומא חייב במצות ל"ת ועי' בס' זר זהב הנדפס מחדש על ס' המכריע שם שכ' דגם הס' המכריע ס"ל דסומא חייב בל"ת רק דהס' המכריע קאי על לאו דבל תוסיף בזה ס"ל דפטור סומא אבל לא בשאר לאוין כו' והאריך בזה ועי' בהגהות הגרי"ב שם שהק' נמי קושי' הנ"ל משחיטה ומגיטין כ"ג א' כו' ומפ"א דתרומות משנה ו' כו' ומפ"ז מסיק דאף לר"י חייב סומא במצות ל"ת וכ' דגם מד' הרא"ש פ"א דקידושין סי' מ"ט משמע שדעתו כד' ס' המכריע ועי' במלא הרועים אות ס' ענין סומא סי' י"א מ"ש בד' הרא"ש הנ"ל ומ"ש שם דלא מצא כלום בפרמ"ג מענין זה באמת מבואר כן להדיא בפרמ"ג באו"ח בפתיחה כוללת ח"ג אות כ"ט ובסי' ס"ט במשב"ז ס"ק ג' דאף לר"י חייב בל"ת וכבר הקדימו בקושי' הנ"ל משחיטה בחידושי רע"א כאן וכ' ליישב דאף לר"י פטור רק ממ"ע אבל על הלאוין חייב סומא והביא ראי' מיבמות ע"ח א' גבי אי לאו דאר"י הכתוב תלאן בלידה כו' וגם מיישב בזה ד' הרמב"ם פ"א מהל' חגיגה שפ' דנשים חייבות בשמחה כו' דלפמ"ש דלר"י כו' מוזהר על הלאוין א"כ ממילא ההיקשא דדרשי' כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה וכן הא דדרשי' בקיה"י כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה גם סומא מחויב במצה ובעשה דקיה"י דהא הוא איתא בשמירה ואיתא בב"ת חמץ בו' והאריך בזה ליישב ולא ראה הערוגות הבושם הנ"ל ד' החידושי רע"א אלו ועי' בתשובת רע"א סי' קס"ט שכ' עוד ראי' דסומא חייב בלאוין מד' התוס' ר"ה ל"ג ובעירובין צ"ו שכ' די"ל דסומא מברך משום דחייב במצות דרבנן ולהכי מברך והא מה דמברכין על מצות דרבנן אמרי' בשבת כ"ג א' היכן צונו מלא חסור והא סומא גם מזה פטור אלא ע"כ דחייב בלאוין מש"ה חייב בלאו דלא חסור והביא דכ"כ הטורי אבן במגילה כ"ד והאריך בזה ועי' בס' בכורי יוסף סי' ה' שהביא ראי' מהא דיבמות ע"ח הנ"ל דסומא חייב בלאוין ולא ראה ד' החידושי רע"א הנ"ל שכבר הקדימו בראי' זו ועי' בס' עדות ביהוסף סי' י' ענף ג' שהק' נמי קושי' הנ"ל דאמאי כשר שחיטת סומא בו' והביא ראי' מכח קושי' זו דסומא חייב בלאוין והאריך בזה ולא הביא ד' החידושי רע"א והכסא דהרסנא הנ"ל שכבר הקדימו בקושי' זו וכ' נמי להוכיח מפ"ז דסומא חייב בלאוין ובענף ה' שם הביא ראי' מהא דיבמות ע"ח הנ"ל והביא ד' החידושי רע"א הנ"ל שכ' נמי כן ועיי"ש עוד בכסא דהרסנא שהק' מב"ב קכ"ח א' דבעי