יד אליעזר חלק א קו

עיקר וזה גופי' הוי להחמיר שלא בהפ"מ אז בהפ"מ מוקמינן אדינא דאין כאן תרי קולי כלל דאין אנו מקילין בשום דבר רק דבלא הפ"מ אנו מחמירין בזה ובהפ"מ אוקמא אדינא כו' רק במקום דהוי קצת קולא שאנו מקילים בהפ"מ אז לא מקילים בתרי קולי בהפ"מ ומפ"ז השיג על הלב"ש בקונטרס טריפות העצמות שעושה זה לכלל גמור דתרי קולי לא מקילין בהפ"מ כו' יעוש"ה ועי' בס' תוספות ירושלים בקיצור הוראות איסור שהק' על הט"ז דסוף סי' צ"א שכ' ותרי קולי לא מקילין בהפ"מ הא הכא הוי ב' קולי כו' והניח בקושי' ולפ"ד העה"ב הנ"ל ניחא ושפיר ד' הט"ז וכעת ראיתי בעצ"ל שהק' כן על הט"ז הנ"ל דהא הוי ב' קולי בהפ"מ כו' וכ' ליישב דכונת הש"ך בס"ק ל"ד שכ' ודוקא בביה"כ כו' אבל בהמסס כו' ר"ל דקאי אכל מילי היכא דבדק ולא הי' ק"ד מבחוץ כשר בלא הפ"מ והיכא דא"א לבדוק כשר בהפ"מ וע"ז קאי הרמ"א דמכשיר בהפ"מ דהיינו דוקא בביה"כ ומ"ש אבל בהמסס כו' ר"ל דבזה אפי' ליכא ק"ד מבחוץ טרפה בלא הפ"מ וצריך הפ"מ דוקא א"כ היכא דא"א לבדוק טרפה אף בהפ"מ דיש ב' קולי בהפ"מ וזה ל"א כו' עכ"ד ולפ"ד העה"ב הנ"ל אין חילוק בזה ואף בהמסס היכא דא"א לבדוק אחר ק"ד כשר בהפ"מ וכנ"ל וכן עיקר לדינא כהעה"ב הנ"ל דאף בהמסס היכא דא"א לבדוק אחר ק"ד כשר בהפ"מ

סעיף ט (ט) חלודה. עי' בדע"ק ס"ק י' ובמק"מ ס"ק ל"ה מ"ש לענין אם נמצא ק"ר או חלודה בחוץ ומחט תחוב בפנים רק שהי' משמוש יד טבח לתלות שעי"ז הי' נתחב כו' והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף יא (י) תולין להקל עי' בתוי"ק ס"ק ה' מ"ש והאריך בזה ועי' בפ"ת ס"ק י"ד מ"ש בשם הזכרון יוסף חאה"ע סי' ה' לענין רוב וקרוב כו' ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש והארכתי הרבה בזה יעוש"ה

סימן מט

סעיף ב (א) ושומן שעליו. עי' בתב"ש ס"ק ב' שהביא ד' הבאר עשק סי' ס"א שבעופות המפוטמות יש לפעמים הרבה שומן מגין על הנקב ואינה הגנה שאותו שינון לא בתולדה הוא וכשיוכחש יוסר משם השומן עכ"ד וכ' התב"ש עליו דדברי טעם הם ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ג' שהביא נמי ד' הבאר עשק הנ"ל והביא ד' המנח"י כלל צ"ז אות א' שכ' דמסתימת הפוס' משמע דהוי סתימה כו' ועי' פרמ"ג לעיל סי' ל"ג במשב"ז שכ' בפשיטות דאינו סותם והדגול מרבבה השיג על הבאר עשק דמה בכך שיוסר השומן והביא ראי' מד' הר"ן שכ' בהא דמכשירין סרכא לשיטת רש"י שאין סרכא בלא נקב כו' ואח"כ כ' דשפיר קא' הבאר עשק ואין ראי' מד' הר"ן דבשלמא גבי סרכא שודאי קדם הנקב לסרכא כו' שפיר קא' הר"ן שאגלאי מלתא שנקב זה אינו מהנקבים שהם טרפה דאל"כ לא הי' מעלה סרכא אבל בעופות פטומים יש לחוש שמא קודם שנעשה הנקב כבר נשמן ואח"כ ניקב והשומן יוכחש לאח"ז ואז לא יהי' לו דבר הסותם עכ"ד ועי' בראש אפרים בקונטרס הראיות לסי' ל"ט אות ט"ז מה שהשיג על הדגמ"ר והאריך בזה ועי' בפלתי לעיל סי' מ' ס"ק ב' דמשמע מדבריו דהמנהג הוא שסותם אך הק' ע"ז דאמאי סמכינן. אסתימת שומן שמא למחר ירזה ויתגלה הנקב ולא הוי סתימה המתקיימת כו' ועי' בגיה"ק ס"ק א' מ"ש ליישב קושי' זו והאריך בזה ועי' בישוי"ע לעיל סי' מ"ו ס"ק ג' שכ' דהוי סתימה כו' אמנם באם תחוב מחט במקום הנקב ושומן סותם אף שהסכמתי להתיר אף במחט תחוב ושומן סותם אבל שומן כזה שבא ע"י פיטום אינו סותם עכ"ד ועי' בנימוקי הגרי"ב שפ' להקל דהוי סתימה דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן ועי' בשבו"י ח"ג סי' ס"ד שכ' בפשיטות דהוי סתימה וכמ"ש בספרו מנח"י הנ"ל ומצאתי באשכול הל' טריפות סי' י"ז שכ' וז"ל ובאווזות מפוטמות שניקבו בושט שלהם אין השומן העולה עליו ראוי לסתום שאין בטבעו להעלות אלא ע"י פיטום רב עכ"ל ומשמע מדבריו כהבאר עשק הנ"ל אך י"ל דכונתו דדוקא באבר שאין טבעו שיעלה שומן עליו אלא ע"י פיטום רב כמו ושט אבל בשאר אברים שדרכם להעלות עליהן שומן אפי' נתפטמו והשומן רב מגין כל שלא ניקב לחוץ ולא אמרי' דאח"כ יוסר ולא ישאר שם רק מעט שומן כמו בשאר אווזות ואז יהא ניכר הנקב לחוץ כיון דעכ"פ טבען שיעלה שומן עליהם שפיר י"ל דהוי סתימה וכהמנח"י והשבו"י הנ"ל ואין ראי' מד' האשכול להבאר עשק הנ"ל אך עכ"פ זה מבואר מד' האשכול הנ"ל דבושט לא הוי סתימה וכמ"ש הפרמ"ג בסי' ל"ג שם ועי' בדע"ק ס"ק ב' שכ' דהוי ס' אי הוי סתימה וכ"כ בסי' מ"ו דהוי ס' אך בסי' מ"ז ס"ק ג' כ' דבהפ"מ יש לסמוך אהמנח"י הנ"ל דהוי סתימה ועי' בחכ"א כלל כ' סי' כ"ג שהביא ד' הי"א דלא הוי סתימה כו' וכ' דאין נוהגין כן והרוצה יחמיר על עצמו וכ"נ עיקר לדינא דבהפ"מ יש להכשיר דהוי סתימה וכהדע"ק בסי' מ"ז והחכ"א וכ"פ במק"מ סי' מ"ו ס"ק ג' ועי' בס' עדות ביהוסף סי' י"ב מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ג (ב) נמצא מחט כו'. עי' בהגהות אמרי ברוך מ"ש להסתפק באם ניקב כל בשר הקורקבן ולא נשאר שלם רק הקרום הדק שעליו מהו דינו כו' ועי' במק"מ ס"ק ה' שכ' דסגי בזה כמו לעיל בסי' מ"ג בקרום דק דטחול כבשר ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ג' ובדע"ק ס"ק ד' ה' ובבינת אדם בשער או"ה סי' כ"ז ובמ"ח חיו"ד סי' כ"א ובטוב טו"ד מהדורא תליתאי בקיצור דינים סי' קס"ח ק"ע מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ד (ג) תולין להקל. עי' ט"ז ס"ק ג' מה שהק' ע"ז ועי' בתוי"ק ס"ק ג' ובישוי"ע ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל כאן ס"ק ד' ולעיל סי' ל"ג ס"ק ד' מ"ש ליישב קושי' הט"ז והאריכו בזה ועי' במקום שמואל סי' ע"ט מ"ש ליישב קושי' הט"ז ומה שהשיג על הט"ז שהק' דהא הוי ס"ס שאינו מתהפך כו' דהא הש"ך בסי' ק"י בכללי ס"ס כ' דבכ"מ שצריך אתה לדון מתחלה אם יש שם איסור כלל א"צ להפכו כו' עכ"ד לא ראה ד' הנקה"כ שכבר הקדימו בהשגה זו על הט"ז הנ"ל ובישוי"ע שם כ' דבספק ניקב הושט מקרי ס' בשחיטה וכ"כ בסי' מ"ח ס"ק ג' ובסי' מ"ו ס"ק ב' דמקרי ס' בשחיטה ועי' בסי' שאח"ז ס"ק א' מ"ש והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב שהארכתי בזה והעלותי דס' ניקב הושט לא מקרי ס' בשחיטה יעוש"ה

סימן נ

סעיף א (א) בהג"ה ול"א נשחטה הותרה. עי' ש"ך ס"ק ג' ולפי שדין זה דהיכא דאיכא ריעותא מחיים אי אמרי' נשחטה הותרה נוגע בכמה מקומות וגם ראיתי להאחרונים שהאריכו הרבה בדין זה אמרתי גם אני אענה את חלקי ואבאר ענין זה בעזה"י הנה הד"מ לעיל סי' ל"א כ' וז"ל מעשה בא לידינו פה ק"ק קראקא בראש בהמה שהי' בה מים וקודם שידעו הריעותא חתכו הגולגולת לשנים ומקצת המות מן הגולגולת ולא הי' נודע אם המוח הקיפו או לא ואסרנוה ויש שהי' רוצים להכשיר מהא דתניא נשחטה הותרה עד שיודע לך במה נטרפה ולא דמי דהואיל ויש כאן ריעותא ברורה מחיים