יד אליעזר חלק א קד

על הט"ז ועי' במק"מ ס"ק ז' מה שהשיג על הפר"ח והפלתי בכונת הט"ז והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ב' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

(ה) טמא אינו סותם. עי' באר היטב ס"ק ג' שהביא ד' השער אפרים סי' ס"ב שכ' דמעי הסמוך לקיבה שהיא תחלת בני מעים אע"פ שבסי' ס"ד סעי' ט"ו כ' שהחלב שעליו אסור באורך אמה מ"מ לענין נקב סמכי' אמקצת גאונים שפי' שהוא בסוף המעים ולדידן לפחות מסתם סתום עכ"ד והפר"ח בקו"א כ' עליו דיפה כ' כו' וכ"פ בחכ"א כלל י"ט סי' ו' וכלל כ"ח סי' ח' דבמעי הסמוך לקיבה אמרי' דסותם ועי' בתב"ש ס"ק ג' שהשיג עליהם דל"א אינהו מיכל אכלי ולדידן סתים אלא במה שמדינא מותר רק שבני מקים אחד מחמירין ממנהגם בזה אמרי' דמהני סתימה משא"כ במה שלדידן הוי ס' פלוגתא בשל תורה ממילא רמי דאינו סותם מס' כו' והובא דבריו בפרמ"ג במשב"ז ס"ק ג' ובאמת מבואר להדיא באשכול הל' טריפות סי' כ' דאינו סותם שכ' וז"ל ניקבו הדקין וחרבא דריש מעיא באמתא סותם ל"מ דחלב טמא הוא עכ"ל הרי להדיא דס"ל דאינו סותם ועי' ביד אברהם שהשיג על השע"א והפר"ח והביא ד' הרשב"א בתוה"ב הארוך בית ב' שער ג' שכ' דחלב טמא אינו סותם כגון ריש מעיא באמתא אינו סותם וכ' דאין לנו להקל נגד הרשב"א בלי ראי' ולא הביא ד' האשכול הנ"ל דמבואר להדיא דאינו סותם וא"כ בודאי דאין לנו להקל נגד הרשב"א והאשכול הנ"ל ועוד השיג ביד אברהם על האחרונים שכ' דה"ה סוף המעים לפי' הגאונים כו' ואח"כ הביא ד' השב יעקב סי' כ"ו שכ' נמי כן דריש מעיא באמתא בין להמפרשים שהיא תחלת יציאתם מהקיבה ובין לפי' הגאונים שהיא הכרכשתא אינו סותם אבל באמת אין ראי' מד' הרשב"א הנ"ל דס"ל דלא כהשע"א הנ"ל וכמ"ש הפלתי לקמן סי' ס"ד ס"ק ו' דהרשב"א אזיל לשיטתי' דהכריע דריש מעיא פי' תחלת מעים וא"כ אין כאן ס' בריש מעיא דודאי יש שם חלב טמא דאינו סותם עכ"ד ולא ראה היד אברהם ד' הפלתי אלו וממילא דאין ראי' נמי מד' האשכול הנ"ל דהאשכול שם סי' י"ז ס"ל דריש מעיא הוי בתחלתן כשיוצאין מן הקיבה כו' ודחה ד' האיכא מרבוותא דס"ל דריש מעיא הוא ריש מעי התחתון דהיינו הכרכשתא כו' יעוש"ה ומש"ה ס"ל דאינו סותם ועי"ש עוד בפלתי מ"ש והאריך בזה וצ"ע בזה

סעיף כ (ו) יצאו הדקין. עי' בעה"ב ס"ק ג' שכ' דכל שלא נתהפך כשר אף שלא נכנסו לפנים כו' והשיג על ס' לחם משנה על משניות שכ' דכל שלא החזירן ושחטה כך דטרפה והאריך בזה ופ' כן דביצא לחוד ליכא למיחש כלל כל שלא נתהפך וכ"כ בדברי חמודות פא"ט סי' נ' אות רע"ד דאם עדיין הם בחוץ כשרה ולא ראה עה"ב ד' הד"ח אלו שהרי לא הביאן וכ"פ בדע"ק ש"ק ו' דכשר אם לא הוחזרו ועי' במק"מ שם ס"ק ח' ט' שכ' נמי להכשיר באם לא הוחזרו ועי' בעונג יו"ט חיו"ד סי' ע"ד שכ' דבדין זה נחלקו רש"י בחולין נ"ו ב' והרמב"ם פ"ו מהל' שחיטה הל' ט"ו והאריך בזה ועי' בס' רב טובך סי' כ"ו שהביא בשם ס' מר דרור סי' ט' שכ' וז"ל נ' פשוט להתיר דקין היוצאין לחוץ ולא הוחזרו מאיליהן ולא נקבו וכן משמע פשט לשון הש"ע כו' וע"כ דאם לא הוחזרו נמי כשרה דאי לא הוחזרו טרפה א"כ נאסרו פ"א בשטה שיוצאין לחוץ ואיך יחזרו לכשרותן ותו לא תהני להו חזרה וע"כ צ"ל ביצאו הדקין לחוץ ולא נקבו ולא הוחזרו כשרה וכן משמע בטט"ז כו' עכ"ד ומ"ש הוא עליו בזה ועי' בס' ברית יעקב חיו"ד סי' נ"ה מ"ש בד' רש"י הנ"ל כו' ומ"ש להשיג על התב"ש ס"ק ה' ומ"ש ליישב קושי' הפלתי ס"ק ה' מזבחים ע"ד ב' כו' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ב' מ"ש ליישב קושי' הפלתי והאריך בזה ועי"ש עוד בעה"ב מ"ש לענין תרנגולים המסורסים והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ה' ובדע"ק ס"ק ט' ובמק"מ ס"ק י"ד ובגיה"ק ס"ק ב' ובדברי אברהם על הדע"ק אות כ"ג מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ז) בהג"ה ריעותא כשרה. עי' באר היטב ס"ק ח' שהביא ד' הכנה"ג בשם מהרש"ל שכ' בתרנגולת שיצאו מעי' דרך הטבעת טרפה דא"א שיתחזרו למקומן כסדרן דרך נקב צר עכ"ד ועי' בעצ"ל שכ' דאף אם הם עדיין בחוץ ולא הוחזרו כלל דטרפה כו' והאריך בזה ופ' דעכ"פ ס' טרפה הוה וכ"פ בס' מנה"ז דיני שאר טריפות כלל ו' דין א' להטריף אם הם עדיין בחוץ ולא הוחזרו ועי' בעשרון שם ס"ק א' מ"ש בזה וכ"ש במק"מ ס"ק ח' להטריף אם הם עדיין בחוץ כו' והאריך בזה אך בנחלת דוד סי' י"ב כ' בפשיטות דיצאו לחוץ אף דרך פי הטבעת כשרה כו' והארי בזה והובא דבריו בפ"ת ס"ק ד' וכ' דיש להכשיר בהפ"מ ועי' בחסד לאברהם סי' כ"א ובס' אדרת אלי' ביד אלי' ס"ק ט' מ"ש. בזה וצ"ע בדין זה אבל אם לא יצא רק הכרכשתא בזה פשוט דכשר וכמ"ש בעצ"ל שם דדרך הוא לצאת כשתרצה להטיל הביצים בחוזק יוצא מעט מכרכשתא לחוץ כו' ועי' במים חיים חיו"ד סי' ט"ו שכ' דדוקא היכא דנהפך עליון לתחתון כו' אבל אם ראינו דלא נהפך עליון לתחתון כלל כשר אפי' לדעת הרשב"א והטור כו' והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ד' וברמ"ץ חיו"ד סי' ל"ה ובס' עדות ביהוסף סי' ל"ו מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ד (ח) מחט שנמצאת כו'. עי' בעה"ב ס"ק ד' שהביא ד' המנח"י בקונטרס סלת למנחה שכ' דה"ה אם ראינו מחט שיצאה מתרנגולת דרך בית הרעי כשהטיל הגללים דטרפה לדעת המחבר כדין מחט שנמצא בדקין כו' והוא השיג עליו והאריך בזה ופ' דביצא המחט מחיים יש להכשיר בפשיטות אפי' בלא הפ"מ והביא ראי' מזבחים ע"ד ב' האי טרפה ה"ד כו' ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ד' מ"ש והאריך בזה ועי' בס' יד מאיר מ"ש לענין עצם שנמצא על הדקין בדבוק דיש להכשיר אחר הבדיקה ואפי' בלא הפ"מ והאריך בזה ועי' בתוי"ק ס"ק א' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ו (ט) בהג"ה יש לדקדק. עי' בחוי"ק ס"ק ב' ובפרמ"ג במשב"ז ס"ק ז' ובדע"ק מס"ק י"א עד סוף הסי' ובמק"מ ס"ק כ"ג כ"ד ובגיה"ק ס"ק ד' ובדברי אברהם שם מאות מ' עד סוף הסי' ובתשובות בית אפרים חיו"ד סי' י"ז ובהר הכרמל חיו"ד סי' ח' ובעצ"ל כאן ובסי' ל"ז ובעה"ב בקונטרס התשובות סי' י"ב ובתשובות ר"ח כהן חיו"ד סי' י"ג ובמים חיים חיו"ד סי' י"ז ובחוט המשולש בתשובות הגאון ר' אליעזר יצחק סי' כ"ד כ"ה ובצ"צ חיו"ד סי' מ"ז מ"ש לענין בועות בדקין והאריכו הרבה בזה יעוש"ה ועי' בחכ"א כלל י"ט סי' ט' שכ' ומ"מ לפעמים יש בועות הרבה כו' ומסיים ויש לבדוק ע"י קש כו' עכ"ד ולא הזכיר שצריך לפחות הבועה ולראות אם העור תחתיו שלם ויפה וכ"כ החכ"א בעצמו בכלל י"ד סי' י"ט וכן העיד במ"ח שם סי' י"א על החכ"א בזה ועוד השיג על החכ"א שם שכ' לענין סרכא בשאר אברים ומ"מ במקום שיש מחט אפי' אינו תחוב כלל ונסרכה למק"א טרפה דמוכח הדברים שהסרכא מחמת נקב עכ"ד והשיג עליו וכ' דחלילה להורות כן כו' דהא בטרפש שנסרכה שחמור יותר שאם לא נבדק טרפה עכ"ז אם נמצא מחט ולא נתחב כלל דודאי כשר ומכ"ש בשאר אברים דהבדיקה אינה ממעכבת בדיעבד פשיטא דאם נמצא ולא נתחב כלל דודאי כשר רק באותן אברים שלא שייך בהם נמצא כמו בכבד וטחול ודומיהן אמנם תברי' לגזיזיה וסתר ד"ע בכלל כ' סי' י"ח עכ"ד יעוש"ה: