יד אליעזר חלק א קב

לא תני חותך מן האם כו' האריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ב' מ"ש בזה ומ"ש ליישב קושי' הפלתי ס"ק ב' מפ' התערובות דפריך נתערבה בטרפה כו' מנא ידע כו' ועי' במשכן בצלאל סי קע"ז מ"ש ליישב קושי' הפלתי והאריך הרבה בזה יעוש"ה

(ג) בהג"ה ויש מחמירין. עי' בפלתי ס"ק ב' שהק' דאיך מטריפין בנימוק דא"כ ניטל האם למה כשר הא מתחלה נימוק קצת ואח"כ נימוק כולה ואיך טרפה וחזור להכשרה כו' ע"כ קושי' ובאמת ל"ק די"ל דאף המטריפין בניקב או בנימוק קצתה לא הוי טריפות מחמת עצמה דאין טריפות באם רק דיגרום קלקול ורקבון באברים הפנימים וכיון דלא הוי טרפה מחמת עצמה י"ל דחוזר להכשרה וכדאמרי' לעיל סי' מ"א סעי' ה' גבי טרפש הכבד דמהני סתימה מה"ט משום דלא הוי טרפה מחמת עצמה ה"נ י"ל דמה"ט חוזר להכשרה אבל בניטלה כולה אף שנימוקה כולה כשרה כיון דכבר ניטלה לא יקלקל עוד בשום דבר ולק"מ קושי' הפלתי וכן ראיתי בעה"ב ס"ק ב' שכ' נמי כן ליישב קושי' הפלתי הנ"ל וכ' דזהו כונת הגהות ש"ד ואו"ה בשם או"ז שהביא הד"מ שכ' דנימוק הולד במעי' טרפה ואם נעשית עצמות כשרה כו' והשיג על הפר"ח ס"ק ב' שכ' דכונת הגהות ש"ד והאו"ז דקאי על השליא משום דהוי פרשא בעלמא כו' והאריך בזה וכ"כ חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייעיץ דזהו כונת הגהות ש"ד ואו"ה בשם או"ז וכ' עפ"ז ליישב קושי' על הגהות ש"ד ואו"ז מן המשנה חולין ע"ז א' שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה מכלל דאם לא יצתה שריא ואע"ג דנימוק הולד ואמאי הא הבהמה עצמה אסורה ג"כ וכ' ליישב דאם נימוק לגמרי אף הגהות ש"ד והאו"ז ס"ל דשריא שיכולה להוליד ולכן כ' ואם נעשית עצמות כשרה דהיינו שנימוק הבשר לגמרי ונשארו רק עצמות ומיחוי בשר ובזה מיירי המתני' עכ"ד וכן ראיתי במשכן בצלאל שם סי' קע"ז שפי' כן ד' האו"ז והשיג על הפר"ת והאמו"ש וכ' דלא ראו ד' האו"ז והאו"ה כלל נ"ה סי' ז' והר"מ שכ' ואם נעשית עצמות כשרה כו' והאריך בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בעה"ב מה שהק' על הביאורי הגר"א ס"ק ג' והאריך בזה

(ד) ויש להחמיר. עי' באר היטב ס"ק ב' מ"ש לענין ביצים קרושים ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק א' שכ' דיש להחמיר באין הפ"מ כמו בנימוק הולד בבהמה ה"ה ביצים נקרשים בעוף ועי' בעצ"ל שכ' דהאידנא נהגו לחקור ולראות אם האם לא נימוק והיא בריאה ואם נימוק אף האם טרפה כו' אף דהרמ"א מכשיר ג"כ בהפ"מ היינו בנימוק לבד אבל ביש ג"כ ביצים קרושים דע"ז בפ"ע בעי' הפ"מ ואין מקילין ב' קולות בשביל הפ"מ כמבואר בט"ז סוף סי' צ"א וכ"מ מהש"ך סי' ע' ס"ק ל"ת עכ"ד ועי' בעה"ב שם שפ' דיש להכשיר בהפ"מ בכל גווני אף בנמצא ביצים קרושים וגם האם נימוק וכ' דל"ש בזה לומר חרי קולא בהפ"מ לא מקילים דנ' דהמטריפין בנימוק הולד אתו עלה מטעם נימוק האם דסופו להיות נימוק וכמ"ש גם הפלתי וכיון רבהפ"מ מקילים בנימוק האם אף שנימוק גם הולד יש להכשיר עכ"ד וכ"פ בדע"ק ס"ק א' דיש להכשיר בהפ"מ ולא הוי ב' הפ"מ דהכל ריעותא אחת והיינו דלא כהעצ"ל הנ"ל ועי' במנה"ז דיני שאר טריפות כלל ה' בעשרון אות כ"ט שהשיג על העצ"ל הנ"ל דהכא ל"ד לד' הט"ז דסי' צ"א הנ"ל דהא דמטריפין בנימוק הולד הוא מטעם נימוק האם דסופו להיות נימוק כו' ומ"מ פ' דביצים קרושים ונימוק גם האם דטרפה אף בהפ"מ אך לא מטעמא דהעצ"ל הנ"ל אלא הטעם הוא דדוקא בהמה שהולד הוא סגור בהאם מתחילת יצירתו ולכן נימוק שלו אינו מזיק כי אם להאם בלבד כו' ואף בנימוק שתיהן יש להכשיר בהפ"מ דרק קולא אחת היא כו' משא"כ בהאם דעוף שהביצים אינם מונחים כלל בתוכה כ"א חוצה לה בסמוך ובתוך פנים העוף גופי' כו' ודאי דצריך בדיקה באברים הפנימים שמא שלט הריעותא באחד מהם ואין להכשיר גם בבדיקה כ"א בהפ"מ כו' ולכן אם נימוח גם האם דבזה לחוד ג"כ אין אנו מתירין כ"א בהפ"מ כו' שפיר י"ל דתרי קולא בהפ"מ ל"א דהא ה"נ ב' קולות חלוקות הן עכ"ד וכן ראיתי במשכן בצלאל שם סי' קע"ז שפ' להטריף בנימוק הביצים וגם האם נימוקה כיון דיש כאן ב' סברות להטריף כו' והאריך בזה יעוש"ה ומ"מ נ' דיש להכשיר בהפ"מ וכהדע"ק והעה"ב הנ"ל וכ"פ במק"מ שם ס"ק ב' דיש להכשיר בהפ"מ אך כ' דיש לבדוק המעיים הסמוכים להריעותא ושייכים לה כי דרך הביצים להשתפך סביב הכנתא ולהסתרך בדקין ויש לקלוף הקרישה מהכנתא ואם הי' הסתרכות הקרישה למעיים ונאבדו בלא בדיקה צ"ע בדיעבד עכ"ד

סעיף ב (ד) בהג"ה נהגו להטריף. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ה' שכ' דשורים המשתינים דם יש לבדוק אם לא ניקב כיס השתן. ואם לא בדק אפשר בהש"מ להקל עכ"ד ועי' ברמ"ץ חיו"ד סי' ל"ד שהביא ד' הבית לתם יהודא שכ' דבהמה שהי' משתנת דם ובדקו השלחופית והי' בלי נקב כו' ועל הריאה הי' סרכא ועברה במיעוך דטרפה והשיג עליו דאין כאן דין תר"ל והאריך בזה ופ' להכשיר ועי' בדע"ק ס"ק ה' מ"ש קולא בפרה המשתנת דם עפ"מ שאמרו חז"ל לתלות דם מ"ר במקור שעי"ז י"ל שאינן מהכליות כו' רק מהאם וקיל כו' ועי' בגיה"ק ס"ק א' שהביא דגם בס' יהושע כ"כ והביא ראי' מפ"ג דבכורות גבי בהמה ששפעה חררת דם כו' ומ"ש עליו והביא ד' הצל"ח ברכות י' דליכא דם וסת בשום בע"ח רק באדם כו' והאריך בזה ועי' במשכן בצלאל סי' קפ"ב ובדברי אברהם אות י"ד ט"ו ט"ז מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד בפרמ"ג ובמשכן בצלאל שם ובמק"מ ס"ק ג' ובתב"ש ס"ק ג' ולקמן סי' נ' ס"ק ב' ובפר"ת שם ס"ק א' וברע"ק שם ס"ק א' ובנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' כ"ה מ"ש בשם הב"ח בתשובה סי' קנ"ז ובשבו"י חיו"ד סי' ס"ה לענין תרנגולת שבטנה צבה ויוצאה ממנה מים רבים כו' והאריכו בזה יעוש"ה ועי' עוד בפרמ"ג בש"ד ס"ק א' שכ' דבעוף אם ימצאו ב' מעים יש להכשיר אף באין הפ"מ ובלב"ש בחידושי דינים סי' י"ח כ' דאם נמצאו ב' מעים שהביצים מונחת אינו כשר אלא בהפ"מ ופ' כן בפשיטות ועי' בחידושים שם אות נ"ה ולא הביא ד' הפרמ"ג הנ"ל

(ה) אפי' ניקב. עי' בכרתי ס"ק ה' שכ' וניקב כיס השתן אין להוסיף על הטריפות ואין זה שלחופית שמי השתן מקוים לה עכ"ד ולא ידעתי מאי קאמר דהא היינו כיס השתן והיינו שלחופית ובאמת מבואר להדיא בתוס' חולין מ"ח א' ד"ה שלחופית דטרפה שכ' וז"ל אבל ניקב כיס השתן או ניטל טרפה עכ"ל הרי להדיא דס"ל להתוס' דניקב כיס השתן טרפה ולא ראה הכרתי הנ"ל ד' התוס' אלו וכן משמע מד' הרמ"א שכ' והכי נהוג להטריף אפי' בניקב ונרשם המראה מקום להתוס' חולין הנ"ל ומוכח דאין חילוק בין ניקב השלחופית ובין ניקב כיס השתן וכן ראיתי בס' א' מחכמי זמנינו נקרא דברי יעקב סי' ל"ז שהק' כן על הכרחי הנ"ל והביא ד' האו"ז סי' חי"א וגם הביא ד' השו"מ מהדו"ק ח"ב סי' צ' שס"ל כהכרתי הנ"ל וכעת ראיתי בס' גילוי דעת בדעת תורה ס"ק ד' שכ' דכונת הכרתי הנ"ל הוא על מקום בליטת הכיס בשורים שהוא כמו אבר גיד המילה באיש שמשתין דרך שם ובזה ליכא טריפות בבהמה עכ"ד ועי"ש עוד בדברי יעקב מ"ש לענין פרה המשתנת דם והאריך בזה יעוש"ה: