וילקט יוסף צו

א וידוי מכפר מדין קנס מודה בקנס אמנם היא גופא טעמא בעי דאם עבר עבירה במזיד א"כ נתחייב מדין חוב גמור ולמה קנסא יקרא והענין הוא כך משום דהאדם כשעבר עבירה הוא מזיק בפמליא של מעלה ודינו כמו שור תם שהזיק דפלגא נזקא משלם וקנסא הוא וזהו ענין דמודה בקנס אמנם האי סברא לא שייך אלא כי אם גבי שוגג משא"כ במזיד דממונא הוא ואדרבא מחייב עצמו בהודאתו דהודאת בע"ד כמאה עדים דמי וא"כ צריכין אנו ליישב דהיאך אנו אומרים וידוי על הזדון ועל השגגה הא גבי זדון לא שייך האי סברא דמודה בקנס ואי אפשר לשנויי בענין אחר אם לא שנאמר דאתיא כדעת רבי יהודה דסבר דאף במועד צד תמות במקומו עומד וא"כ משכחת לה דוידוי מכפר על חציה במזיד היינו על צד תמות שבו. (צפנת פענח, חדש)

ב וידוי עיקר התשובה הוא וידוי דהוי כמו מודה בקנס ופטור וקשה תינח אם אדם זוכר כל העונות ומתודה עליהם אך אדם הוא עלול לשכחה ואם שכח איזה עונות להתודות עליהם ח"ו אבד תקותו אבל הענין הוא דאלו העונות אין מעכבים את התשובה כי אמרו רבנן גבי בדיקת חמץ חורי בתי העליונים אינם צריכים בדיקה אלא בודק עד מקום שידו מגעת כך כל העונות שאדם זוכר צריך להתודות עליהם לאפוקי הנשכחים ממנו וכן הוא מבואר בזו"הק. (כסף נבחר פ' בראשית)

ג וידוי כשאנו עושים רצונו של מקום ואנו שרוים על אדמתינו אז הקב"ה מאיר לנו ומשפיע לנו ממידת בינה וה'