וילקט יוסף שפב

רז"ל הוא רמז על זמן ק"ש ותפלה והתורה כמו שפרש"י על פסוק ואין יתרון תחת השמש (שם פ' חיי שרה)

עה תורה הלומד תורה לשמה והוא הלומד' מאהבת ה' ותורתו אז החכמה קנין דבוק בו מתפשטת גם לבניו אחריו כמ"ש למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את ה' אלהיך כי בזמן שתעשה מאהבה אז יתפשט התועלת גם לבניך אבל כשהתורה אצל האבות במקרה ולא בעצם ואינן לומדים לשמה וכל תורתם מן השפה ולחוץ כמ"ש שתור' של דואג הית' מן השפתו ולחוץ ר"ל ואל תוכו לא בא' וכל דבר שהוא אצל האבות במקרה אינו מתפשט לבניהם וכ"ש לאחרי' כי כל דבר שאינו בעצם אצל המשפי' אינו משפי' ממנו לזולתו (עמו' שש)

עו תורה הקב"ה נתן לנו תורה ומצות התורה עיקרה היא בראש באזנים לשמוע בעינים לראות בפה לדבר. והגוף הוא לעשיית המצות בידים ורגלים וכדומה. המצות כל עשייתן היא בפני עצמה כי אין עשיית מצוה זו דומה לאחרת ובתורה הדיבור שוה לכל התורה (מכתב מאליהו)

עז תורה פרשיות שבתורה דהיינו סדרים המה ג"ן כי וזאת הברכה אינה נקראת בשבת והסימן להם ויטע ג"ן וכו' ומהם תמצא תרי"ג מצות נכללות רק בל"ו פרשיות בלבד. ואלו הם נקראים קדש קדשים וסי' להם ל"ו הקשבת למצוותי והמה כנגד ל"ו צדיקים המקיימים העולם בכל דור ודור כנודע ע"י המצות ומע"ט שעושים וט"ז פרשיות המה אשר אין בהם מהמצות כלל וסי' להם תהום אמר לא בי הי"א ונקראים רק קדש (טהרת הקדש שכן מצא כתוב):