וילקט יוסף שסט

ערל ואטום אי אפשר לו להרגיש באמת רק כשימול את ערלת לבבו ויהיה לו חלל בלב אזי ירגיש לבבו באמת גודל כאבו ויצטער ויתחרט באמת ואז מגודל החרטה ירגישו גם כל הלבבות של הטיפות שנמשכו ממנו ולכל מקום שנמשכו ירגישו שם במקום שהם הן אותם שנמשכו ממנו למקום אחר ח"ו שגם להם יש לב ושאר איברים והן אותם שנמשכו ממנו ונתהוו מהם בניו ממין בני אדם וכשימול את לבבו וירגיש גודל כאבו ויתחיל להצטער ולהתחרט באמת אזי ירגישו שם כל הלבבות של הטיפות ויתוודע להם האמת היאך הם מוטלים במקום טנופת בשאול תחתית כי מתחלה נדמה להם שטוב להם כי הן מזיקי עלמא אך אח"ך כשנימול לבבם ע"י שנימול לבב אביהם אזי מרגישין היכן הם ומתחילים לקונן ולהצטער ונעשה שם רעש גדול בניהם וזהו ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך דהיינו כשימול ה' את לבבו ימול גם לבב זרעו ולהיכן שנמשך הזרע הן למין בני אדם שירגישו גם הם הרהור תשובה ע"י אביהם וכן אם נמשך למקום אחר ח"ו אזי ימולו גם הם הלבבות וירגישו כנ"ל והזמן המסוגל לזה הוא חדש אלול כי אלול ר"ת את לבבך ואת לבב זרעך דהיינו שימול ה' את לבבו ואת לבב סתם התלוי בו להיכן שנמשך דהיינו הלב של הטיפות לאיזה מקום שנמשכו אם אותם שנמשכו ונתהוו מהם בניו ממין אדם והן אותם שנמשכו ח"ו למקום אחר שגם הם בניו והם תלויים בו (ליקוטי מוהר"ן דמ"ה ע"ג)

נ תשובה ההפרש שיש בין תשובה מאהבה לתשובה מיראה כי תשובה מיראה הוא שמתיירא מן היסורין ואינו