וילקט יוסף שיב

הוא ההיפוך בהיפך ואמר יעקב אין זה כי אם אות ומופת על כי נטמאה לאה מקין והיכי דזינתה וליכא מים המאררים מתנוולה והולכת ולכך ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה: ולאפוקי מזה הרבתה לאה בבנים כי אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה וכתיב ונקתה ונזרעה זרע אם היתה יולדת אחת יולדת שנים כפל עבור בושתה ולאה היתה חשודה בעיני יעקב כי נטמאה ולא רחל מטעם שביארנו ולכך אמר יעקב אעבדך שבע שנים ברחל ולא בלאה בסוברו שנטמאה אבל לבן ידע בנפשו שלא נגע בה ולכך מסר את לאה תחלה ליעקב וה' הסכים על ידו ולהגיד עליה יושרה ילדה ששה בנים דיעקב הוציא תולדות שנים עשר שבטים מארבע נשים מגיע לאחת ג' שלא להטיל קנאה ביניהם אכן ונקתה ונזרעה זרע אם היתה יולדת אחת יולדת שנים כפל מהנגזר עליה תחלה לכך הוכפלו הבנים ללאה להיות לה ששה בנים והשאר חלקו השלשה נשים בניהם. ומש"ה כשילדה הבן הד' קראה שמו יהודה לאמר הפעם אודה את ה' דבהולידה הבן הד' אז ענתה בה צדקתה שטהורה היא כי רק שלשה הגיע לחלקה והיא מוספת והולכת לכך הפעם אודה את ה' שאין מקפח שכר כל בריה מעתה הודיע ה' צדקתי לעיני כל וקראה הששי זבולון הפעם יזבלני אישי כי עד השתא לא נתברר עדיין הדבר כ"כ עד גמר התשלומין תשלומי כפל אשר שילם לה ה' עתה יזבלני אישי כי טהורה אני ורחל אמרה הבה לי בנים וכו' פיה פתחה בחכמה לאמר עתה יאמרו דודאי אני נטמאתי הואיל ולדעת המון העם שאינם יודעים בנסתרות דשנינו נקיים משכיבת