וילקט יוסף שב

לחלוק על משה ישראל הבינו שבודאי יכולים להפילו ועיקר הנפילה היא תאות ניאוף וזה אומרם מלמד שחשדוהו באשת איש והם לא ידעו מתפלת יעקב אע"ה וכדכתב הרב

יד קרח כשתכתוב קרח במילואו דהיינו קו"ף רי"ש חי"ת סוף המילוי הוא ר"ת שפת דהיינו קרח שאומר בתוך הבקיעה משה אמת שהוא שפת אמת תכון ובא הרמז בסוף לרמוז שלבסוף יהיה קרח מתוקן וכמ"ש המקובלים (שם שמואל)

טו קרח בראותו שהקב"ה הזהיר על מצות ציצית החזיק במחלוקת באומרו כי כל העדה כולם קדושים דהנה מצינו שמצות ציצית מצלת מן העריות כמעשה דההוא גברא ששמע שהיה זונה בכרכי הים וכו' והיה זהיר במצות ציצית וגם מצינו שאמר להם בסוף פרשת ציצית והייתם קדושים וארז"ל כל מקום שאתה מוצא קדושה שם אתה מוצא גדר ערוה להזהיר על הערוה זהו היה המחלוקת כי כל העדה כולם קדושים וגדורים בעריות ומדוע תתנשאו אתם על קהל ה' ליתן להם ציצית להיות להם תיקון על עריות ולעשות להם לנחשדים בדבר עריות והלא הם בלאו הכי קדושים וגדורים מן הערוה אלא אפשר לומר שדעתך הוא ליתן להם ציצית בשבילך שאתה נחשד בדבר. ובזה פירש מלמד שחשדוהו באשת איש (לב אריה פ' קרח וע"ש שהאריך ופירש כמה מאמרים)

טז קרח עדת קרח היו גלגול דור הפלגה ודור הפלגה היו מתייראים ממבול אש שידעו שכבר נשבע הקב"ה שלא להביא מבול מים אבל ממבול אש נתייראו. ולכך אמרו נלבנה