וילקט יוסף רכא

הגואל שנא' כי יבא כנהר צר וכו' ובא לציון גואל (הרב עיר גבורים פ' וארא ופ' בא)

קי מצות תורתינו הק' כלולה מחסדים וגבורות ומהחסדים נמשך לנו רמ"ח מ"ע ומהגבורות נמשך לנו שס"ה מצות ל"ת כי הנה נודע שהחסדים הגם שהם מתפשטים למטה מ"מ הם עומדים תמיד בבחי' אחד ואינם משתנים מבחי' שלהם כי אין בהם שום סיג ובחי' קלי' וע"כ רמ"ח מ"ע שתלוים בחסדים ניתן בידינו לעשותם להורות שאין אחיזה לחיצונים בהם אם יעשה אותם האדם כמצווה עליו לא תוסיפו ולא תגרעו והנה ההיפוך ממ"ע המה מל"ת שבאים מצד הגבורות שאחר שמשתלשלים למטה עד ק"ך צירופי אלהים מתחיל אח"כ לצאת מהם סיגים שהם בחי' אלהים אחרים והקלי' וע"כ אם ישתמש האדם בעשיית השס"ה בחי' המשתלשלים מהגבור' בעו"הז מקום הקלי' ואלהים אחרים יתחזקו עי"ז האלהים אחרים והקלי' וע"כ ניתנה התורה בבחי' איסור ומותר כשר וטריפה הכוונה בזה להורות לאדם דעת שאחר שיסכים במחשבה לעשות איזה ענין מהדברים אשר לא תעשינה והמה הדברים ששורשם בגבורות יכבוש יצרו להניח ידו מהם ועי"ז יחזור הגבו' לשורשם ולא יניחם לרדת למטה למקום אלהים אחרים (ברית יצחק פ' תולדות ד"ס ע"ב)

קיא מחשבה כשיחמוד האדם האיסור והנאתו במחשבתו ואח"כ כשיחזור ממחשבתו הרעה מחמת שאסרתו תורה ומחזיר הגבו' לשרשן עי"ז יחזרו הנצוצות הק' ג"כ לעלות עם הגבו' לשרשן שהוא בקדושה לעילא. וזה היה כוונת