וילקט יוסף רה

המן באומרו ישנו עם אחד מפזר ומפורד בין העמים כלו' ישנו עם אחד ישראל בכ"מ הם אחד דהיינו מרדכי אחד אסתר אחד והוא מפוזר ומפורד בין העמים שהם הס"א לא יש אחד כי אם בזה י"ד ובזה י"ב וזה היה קנאתו

פז מקטרג השטן הוא המ"ה כשמתחיל לקטרג על איזה דבר עון ורואה עון יותר חמור שעושין מניח העון שבידו ובא לקטרג על החמור אז אינו יכול לחזור ולקטרג על הראשון דכשבא לקטרג ע"ז ומניח הראשון הוא כמו שויתר עליו ולכן שוב אינו יכול לחזור ולקטרג עליו כן הוא המידה (אגד' אליהו)

פח מלך השמש הוא המלך אשר המליכו הבורא להאיר לארץ ולדרים עליה והוא הנותן חיות לכל הנבראים שלמטה ממנו הוא העולם השפל הזה ע"י אורו וחימומו שבלתו העולם כלה ונאבד שהוא הגורם בגידול צמחים ובבישול וקיום כל המזון והוא מקור האורות דהיינו כל דבר שיש בו אור כגון האש ואבנים טובות המאירים וכיוצא בהן וכן הירח וכוכבים ואין האור מעצמם כ"א שמקבלים מהשמש שהוא המלך המאיר לכולם וכן בכל עולם ועולם זה למעלה מזה יש מלך על כל אחד ואחד ומלך מלכי המלכים על כולם (שם)

פט מצרים ישראל היו מחוייבים לירד מצרימה רד"ו שנה כמנין נקודים כדי להוציא משם רפ"ח נצוצין של שבירת הכלים שנשברו בעולם הנקודים ושם נתקבצו בסוד ערב רב שעלו איתם וז"ס רדו שמה ושברו לנו ר"ל הטעם הוא שעולם הנקודים שבגי' רד"ו ירד ממקומו ונשבר בעבור לנ"ו שהוא בגי'