וילקט יוסף קג

בקנין החכמה א"כ ודאי לשון זקן שהוא נוט' זה קנה מדבר בקנין החכמה שהרי אין לשון קנין שייך כ"א בחכמה וע"כ אמרו קנה לשון זה בא למעט כל הקנינים כאילו זה קנה ולא אחר. (עמודי שש)

יא זכות מה שארז"ל שלכ"א ואחד יש לו חלק בג"ע וחלק בגהינם זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע וכו' הענין הוא בהיות שכל הנשמות מושבעות מסני לעסוק בתורה ולחדש בה חדושים כפי כח שורש נשמתו ועי"ז נוחל מקומו בג"ע והנה הרשע שמאס בתורה אותן החידושים שלא חידש הוא נותן הקב"ה חכמה יתירה לצדיק אחר שהוא בן גילו של אותו רשע שיחדשם משום שאי אפשר לעולם בלא זה לפי שקיום העולם א"א בפחות מששים ריבוא מישראל עם החדושים שיחדשו כולם בתורה וכיון שאחד אינו חפץ בתורה אותם החדושים מחדשם חבירו כי א"א קיום העולם בלא זה ולכן נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע על שהוא היה בן גילו ועכ"ז עסק בתורה וחידש מה שהוא היה יכול לחדש לקנות מקומו בג"ע לכן ראוי לירש מקומו בג"ע כי הוא קנה לו עם מה שעסק בתורה ובחידושים (מנחת אליהו די"ז ע"ג)

יב זווג כל הנשמות מששת ימי בראשית מצויירות הם בפרגוד ששמו גוף והוא כיריעה פרוסה ומצויירות בו נפשות ישראל אנשים לבד והנשים לבד ועבדים כנענים לבד ושפחות לבד והגוים הזכרים לבד והנקבות לבד וגם מצאתי בשם גדול אחד לא נתפרש שמו שהנשמות מצויירות באותו פרגוד ושמו גוף באותה צורה בדיוק שעתיד הגוף להיות נוצר ונבראת מזרע האיש והאשה