וילקט יוסף י

כל גוי וכו' ותולדותיו שהוליד יצחק שהוא לשון שמחה. רמז לשמחת ישראל בגאולה ראשונה גם שבאותו זמן ניתנה התורה פקודי ה' ישרים משמחי לב אמנם גאולה ראשונה לא היתה שלימה כי עם יצחק נולד ישמעאל לשטנו. כי בגלות ראשון נאמר מקול פרש שובי קשת כל העיר בורחת והיינו ישמעאל: שנ' בו ויהי רובה קשת. וכן היו בני ישמעאל מרמין את ישראל בנודות נפוחים: יצחק תיקן תפלת מנחה היינו שכמו שיצחק גרם גלות שהוא בזמן צהרים של עולם באלף הרביעי וגם הוא בזמן צהרים לשררתן של ישראל ואז התפללו על הגאולה כמו עזרא ודניאל וחביריו וכמו שהוליד יצחק את יעקב הרומז על הגאולה שהאויבים שבו על עקב בושתם בזכות בשמרם עקב רב. וגם נולד עשו לשטנו של יעקב והוא רמז לגלות שלישי שאחר הגאולה שניה שאז ישראל משועבדים ברוב תחת יד עשו: אמנם יעקב הוליד צדיקים והיה מטתו שלימה ע"ד שנ' לעתיד ועמך כולם צדיקים וכו' והוא תיקן תפלת ערבית להתפלל על הגלות שהוא זמן ערבית של העולם באלף הששי וגם הוא זמן ערב לישראל כענין שנ' והיה לעת ערב יהיה אור: (הרב עיר גבורים פ' תולדות)

ב אבות שלשה דברים שהעולם עומד היינו תורה ועבודה וג"ח הוא רמז על שלשה האבות שמצינו גבי יעקב איש תם יושב אהלים של תורה וכתיב מה טובו אהליך יעקב ועבודה היא ברית יצחק שנעקד על גבי המזבח וגמילות חסדים הוא ברית אברהם כמשח"זל שהיה ביתו של אאע"ה פתוח לרווחה: (פנים יפות פ' בחקתי):