תולעת יעקב ט

עליהם סמכתי ולמה אטריח עצמי לבאר עוד מה שהוא מבואר, אבל אבאר עניני התפלות דרך כלל עם המצות הצריכות בשעת התפלה כגון ציצית ותפילין וברכת כהנים ולולב ודומיהם לפי שלא ראיתי דבר מספיק לרוות צמאת המשוטטים לבקש את דבר ה'

וראיתי לחלק הספר הזה לג' חלקים. החלק הראשון סתרו תפלות החול וסודן. החלק השני סתרי תפלות שבת ומועדים וטעמן. החל השלישי סודות הברכות וכבשונן, וקודם שנתחיל במה שיעדנו נקדים הקדמה אחת שכל אמונת ישראל סובבת עליה שקבלו קדושי עליון, ונאמר כי שרש כל השרשים סבת כל הסבות וקדמון לכל בלי זמן השגת מהותו מנועה, ואין עצה ואין תבונה לשבחו ולפארו ולהגבילו בשום שם ולתארו בשום תואר להיותו בלא גבול ובלא תכלית ובלא שום שינוי וריבוי ואין שום השגה בו, ואם כן נמנע הוא להתפלל אליו בלא שמותיו הנאצלים ממנו ולומר שהוא גדול וגבור ונורא כי בזה נחייב לו תוארים ומקרים והיינו משקרים באמונה, אבל יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע כי תכלית העבודות הם לאדון יחוד שרש הכל ואין מציאות כל הנמצאים אלא ממנו, ואולם לא יועיל לו דבר ולא יחסר לו כמו שלא יועיל המאכל והמשתה לנשמה העליונה ואולם ע"י המאכל והמשתה יתמיד החבור, וכן ע"י העבודות יתמיד השפע ויתפוצץ על התחתונים, ובהכרח היא העבודה והעבודה בלתי דברים מוגבלים אי אפשר והגבול הזה מבלי גבול נאצל והם המדות שבהם מנהיג עולמו כידוע לחכמי לב, והם בו והוא להם כדמיון הנשמה לגוף ואליהם כוונת כל השבחות והתפלות והעבודות וזהו עיקר שהכל תלוי בו כי הוא שרש האמונה, ואין לנו עסק עם המתפתים אחר שכלם כי מה שחושבים שהוא דרך המרי הוא דרך האמונה, כי התפלות להגיע אל הנשגב ע"ו חכמותיו כי הם קיום העולם, וכל מה שתמצא משמות ותארים ודברים מוגבלים הכל נאמר על אצילות המאורות, וכל סדרי בראשית וסדר המצות וכ"ש סדרי הקרבנות שכתוב בהם את קרבני לחמי, זה יעיד שיש רחוק שהוא מתקרב מדבר לדבר, וכל זה לא יתכן בלתי דברים מוגבלים, ולידע זה על בוריו צריך שקידה רבה והשתדלות גדול ושיתיישב הדבר בלב ויצוייר בשכל ציור אמיתי. וכמו שביאר הרב ז"ל כי האמונה אינה הענין הנאמר אבל הענין המצוייר בנפש שיאמינו בו שהוא כן כמו שיצוייר, ואמר עוד ואין אמונה אלא אחר ציור כי האמונה היא ההאמנה במה שצויר שהוא חוץ לשכל כפי מה שצויר בשכל אלו דבריו. ואם הם יותר נאותים לאמונתנו האמתית שאינה מה שהציע עליה ההצעה ההוא ויסוד הכל להוות הדברים תקועים ונטועים בנפש ויהיו מאירים בלבו כשמש ולא יטעה בהם ולא יקרב אליהם אלא ערום מפתויי החוקרים אתר שיהיה טבעו מוכן להם, מובטח אני בו שאם יערב בו חולין ויבא אליהם מלא מהדברים השוכנים מחוץ למחנה שכינה שיתבלבל דעתו ומתירא אני שמא ימות כבן עזאי, לפי שחכמה זו נקראת ארץ ישראל וכל מי שאינו מתנהג בה ביושר עליו נאמר ארץ אוכלת יושביה היא, וכל מי שמכניס בה כוונות זרות הארץ בעצמה שהיא מדת הדין תאכלנו כי נקראים מדות מודדים לאדם במדה שמודד אבל הרצון לבא אליהם בתמימות לב ובאהבה רבה ולחשוק אותם כאדם החושק אשה יפה עד מאד ובאהבתה שוגה תמיד ומאהבתו בה אינו מעלה על לבו אשה אחרת, ומתוך כך יתגלה לו סתרי תורה ויכיר את מי שאמר יהיה העולם כענין שכתוב וידעת היום וגו' וכתיב דע את אלהי אביך ועבדהו וא"א לעבדו אם לא ידעהו, וידיעה זו אינה מה שבדה מלבו היוני והנמשכים אחריו כי הוא מחוץ לפרגוד מושבו ובני ישראל דבקים בי"י אלהיהם ובדוד מלכם במקום הקדש לומדים תורה וחכמה מפיו ומפי עבדיו העומדים בסודו וכל העכו"ם כאין נגדו כי ממקום הרחוק מרואי פני המלך יניקתם ולא כאלה חלק יעקב, הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך כי אני את נפשי הצלתי ועל הצור ב"ה נשענתי ולפניו התחננתי לזכני ללמוד תורה מפיו ולהדריכני בדרך ישרה לעבודתו ולהאיר עיני במאור השגתו ולהראני נפלאות מתורתו, כענין ששאל משיחו גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך:

החלק הראשון סתרי תפלות החול וסודן

גרסינן במסכת חגיגה פרק אין דורשין, אמר ריש לקיש כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנ' יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמו מה טעם יומם יצוה ה' חסדו משום דבלילה שירה עמי הלילה נחלקת לג' חלקים והם השלש משמרות שנודע ענינם במסכת ברכות פ"ק והם, כנגד שלשה רגלי הכסא ואין אנו עכשיו בביאורם וג' כתות של מלאכי השרת ממונים בהם, כת ראשונה ממונה בד' שעות שהוא השליש הראשון של לילה לשורר לפני הקב"ה והשיר שאומרים לה' הארץ ומלואה וכו' מי יעלה וכו', והטעם לפי שבלילה כל העולם טועמין טעם