תולעת יעקב עח

ששערו משוך יותר משאר בהמות והוא מורה על תוקף הדין כמו שהם מורים על חוזק האף והחמה אבל השר ההוא מלך על כלם ואין טומאתו כטומאתם אבל מקומו קרוב אל המקדש יותר מהם ולפיכך חלקו השעיר שאינו שעיר ואינו חלק אינו חלק בשביל מה שבו מהטומאה ואינו שעיר כי אין טומאתו חמורה כשאר תחתונים ולפיכך חלקו השעיר ולא דבר אחר ועוד יש בדבר ענין נעלם מצוי אצל בעלי הכשוף שכל מעשיהם בדבר שלא נזקק לנקבה מעולם הבאים מכחו כל מעשיהם בעת שנזקק לנקבה ולזה בשביל כבודו שהוא מלך נותנין לו שעור שלא נתן חילו לאחר והשעיר הזה היו נותנים לשר הנזכר במה שיתעסק בעוד שיכנס בן אצל אביו ובזה היו מעבירין אותו מן המקדש וזאת היתה עצה נפלאה כדי לכפר על ישראל והיה נהנה משלחן המלך ולפיכך שני שעירים ולא ידע כי בנפשו הוא כי כשישראל משלחין לו דורון זה שמח בנפשו שסעד עם המלך וסימן אף לא הביאה אסתר המלכה וגו' וכתיב ויבא המן ביום ההוא שמח וטוב לב ומיד מהפך בזכותן של ישראל והקב"ה שומע עדותו ומכפר עליהם והקב"ה מטיל לכל עונותיהם של ישראל על ראשו ומחלק אותם על עמו דכתיב ונשא השעיר עליו את כל עונותם וכתיב ותשליך במצולות ים כל חטאתם והוא משל על הנמשכים ממנו והוא מצולות הים האחרון וחושבים שהם מחנות גדולות שהעביר הקב"ה מישראל ונותנין להם ואין יודעין בענין הגדול הזה לפי שאין יודעין אלא הדבר המסור להם לדעת. וזה סוד ויאמרו אליו איה שרה אשתך וכתיב ועברתי בארץ מצרים וגו' וכמה שלוחים יש לו להקב"ה אלא שאינם יודעין להבחין בין טפה של בכור ובין טפה שאינה של בכור וכתיב והתוית תו על מצחות האנשים כדי שיודעו אצלם וזה סוד ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר ולסוד זה צריך אדם להסתיר את עצמו בזמן ששולטין ימי הרעה לבל יריעו מזלו כענין שכתוב לך עמי בא בחדריך וגו' וכשהמאור העליון סוד העולם הבא משקיף על הבית האחרון ורואה שהמלכים אשר מלכו בארץ אדום עברו יחדו והאם שמחה עם בניה והאיר אל עבר פניה מיד פותח את אוצרו הטוב ומריק עליהם ברכה עד בלי די וחטאים יתמו מן הארץ וזה סוד לשון של זהורית שהיה מלבין שהאדום חלף הלך לו והלבן בא שהופיע הלבנון העליון המלבין עונותיהם ש ישראל שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים מצד האדום האדום הוה כשלג ילבינו מצד השלג העליון סוד טלית לבנה שנתעטף בה הקב"ה וברא את העולם וכתיב לבושיה כתלג חיור וגם בגלותנו זה סאין לנו בעונותינו כהן ולא מזבח ולא שעיר המשתלח ישראל נושאים רנה ותפלה כל היום כי הם ביום ההוא כמלאכי השרת גבורי כח מהללים ומשבחים שם כבוד מלכותו יומם ולילה לא יחשו כן ישראל דוגמתם למטה כל היום. בתפלה ותחנונים לפני אביהם שבשמים ואסתר המלכה באה אל המלך לבקש מלפניו על עמה וסימן כי נמכרנו אני ועמי וגו' כי אין הצר שוה בנזק המלך כענין שכתוב והכריתו את שמינו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול וזהו נזק המלך מיד מתמלא רחמים עליה ועל עמה וגוזר כל אותם הנקמות שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות באדום ושעתיד הקדוש ברוך הוא להעביר השר הזה מן העולם שנאמר בלע המות לנצח וגו' ומיד והמן נבעת מלפני המלך והמלכה וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר ואו שהכרובים פניהם איש אל אחיו ואין שטן ואין פגע רע צריך להתודות ולפרט החטא וכל המתודה אין דינו מסור כי אם בידו של הקב"ה ורחום הוא ונחם על הרעה ולפי שהאדם קרוב אצל עצמו אינו נידון על פיו שנאמר אשר ירשיעון אלהים ואמרו רז"ל פרט למרשיע את עצמו והעושה כן הקב"ה מעביר לו על כל פשעיו דכתוב אמרתי אודה עלי פשעי לה' אחר ואתה נשאת עון חטאתי סלה ונתקנו חמש תפלות ביום זה שהוא כנגד היובל העליון וכנגד חמשים שעריו נתקנו ובזה נשלם מה שראינו לבארו בסתרי היום הזה במקום הזה ועוד יש סתרי סתרים נוראים בשני השעירים והם ושאר סתרי העבודה נכון יותר לחברם עם שאר סתרי התורה אם יגזור מן השמים בחיים ולפיכך לא ראינו להאריך בהם במקום זה הקדוש ב"ה יזכנו להתעדן בעדון העולם הבא שיום זה דוגמתו:

סתרי חג הסוכות

אלה מועדי ה' מקראי קדש כבר כתבנו למעלה בסוד המועדים שקדם באורם מוצא כל אחד מהם ומקומו הרומז אליו והם וזה אשר נכנסנו בבאורו כולם נקראו מועדי ה' לפי שכולם נועדים על ה' סוד המאור שכל המאורות נקשרים בו קשר אמיתי רוחני ושא עיניך והסתכל בתיומת הלולב ויתישבו הדברים על לבך והסוד ויעקב איש תם והוא הבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה. והנה המאור הזה מקוה אחוזתו והוא הקדש העליון והוא סוד חוט השדרה הנאחזת מן המוח וסימנו קדש ישראל לה' ראשית תבואתה וכתיב בראשית ברא אלהים ודרשו רז"ל בשביל ישראל שנקראו ראשית ובהיות שאר מאורות יושבים עם המלך במלאכתו נקראים גם הם מקראי קדש מזומנים וצריכים זימון ע"י ישראל למטה שנאמר אשר תקראו אותם במועדם ואי אפשר לזמנם בלתי חשבון הירח ושא עיניך וראה כי הלבנה העליונה שער למועדים העליונים ואי אפשר ליכנס אליהם זולתי על ידה כענין שנאמר בזאת יבא אהרן אל הקדש וכתיב אנה