תולעת יעקב נא

ידעת אמרם רז"ל ואין הרים אלא אבות כי שם תשוקתה מאין יבא עזרי סוד והחכמה מאין תבוא ויש בשבח זה ששה פעמים א שמירה כנגד שש קצוות שהם סוד השם הגדול, והנה ביום שבת מתחברת למעלה בסוד האבות ועולם הרחמים מאציל עליהם מלמעלה שפע הברכות ובזה נשמרת מכל דבר רע כי היא מסובבת מכל צד ולא יבא בה ערל וטמא כי ימי החול עברו וקדש היום

שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. שבא זה אמר דוד ע"ה על מלכותו ולפיכך אמר ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו ובפ' קמא דתענית אמר ליה ומי איכא ירושלים למעלה אמר ליה אין דכתיב ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו ששם עלו שבטים שבטו יה והם סוד שתים עשרה עינות מים והיוצאים מעין משפט וכנגדם תחתיהם שנים עשר בקר ושם כסאות למשפט וכסאות לבית דוד והכל ביחוד אחד וצדק ושלום נשקו ואז שלום בחילך הוא הצדיק הנקרא טוב אבקשה טוב לך כד"א הלא אבקש לך מנוח ולפי שביום שבת שלום בכל לפיכך אומרים שבח וה

שיר המעלות אליך נשאתי את עיני וגו'. גם שבח זה סתם כנגד הכלה וישראל. וישראל למטה משבחים שבח זה כנגדה היושבי בשמים כי נעלה הארון אל ביא שמש והכל ביחד בשבת ולפיכך מבקשים מה' אלהיהם שיחנם כי רב שבענו בוז מהאומרים איה אלהיהם ואלהינו בשמים

שיר המעלות לדוד לולי י"י שהיה לנו יאמר נא ישראל. שבח זה אמר דוד ע"ה על הגאולה העתידה שאז יודו וישבחו ישראל לאל ויאמרו לולי ה' שהוה לנו בגלות בקום עלינו האדם הבליעל ואומתו והם המים הזידונים שזכר אח"כ ואז ישבחו ברוך י"י שלא נתננו טרף לשיניהם לשניהם כתיב נפשנו כצפור נמלטה מידם הפח ההוא נשבר ואנחנו נמלטנו הוא שאמר שלמה ע"ה עת אשר של האדם הוא האדם הבליעל באדם הם ישראל שנאמר ואתן צאני באן מרעיתי אדם אתם לרע לו ואז יתקיים מקרא שכתוב ובלע המות לנצח וגו' וכתיב ואתן אדם תחתיך אל תקרי אדם אלא אדום ולפי שהשבת דוגמת העולם ההוא אומר שבח זה בשבת וגם שבח זה ישבחו הנפשות לעולם הבא עולם שכולו שבת בצאתם מאפלת הגלות מתחת ממשלת זרים לראות באור החיים וזה אמרם לולי ה' וגו' בקום עלינו אדם והמים הזידונים להטרידנו מהאור הגדול ברוך ה' שלא נתננו טרף לשיניהם נפשנו כצפור נמלטה וגו' והוא סוד נעלם ולפי ששבח זה נאמר לשבחו בע"ה אומרים אותו גם כן בשבת שהוא דוגמת העולם הבא וגם יש בו רמז לכלה כנסת ישראל שהיא נמלטת מהמצרים לה ויוצאה מרשותם ובאה ברשות הקודש כשקדש היום בערב שבת ואומרים אח"כ הללויה, הנה המלה הזאת כוללת שם ושבח ובא סתם ואמר הללו את שם ה' הוא השם הגדול ועבדי ה' היודעים סודו הם אשר יהללוהו והם העומדים בבית ה' כד"א בכל ביתי וגו' ובחצרות הבית ההוא כד"א אשרי תבחר ותקרב וגו' וישראל ביום שבת דומין למלאכי השרת קדושים אין עסקיהם כ"א הלל ושבח ליוצרם כי האל בחר בהם להנחילם יום זה שהוא סגולתו של מקום הגנוז בבית גנזיו וז"ש כי יעקב בחר לו יה וגו' ובמסכת ביצה פ"ב לדעת כי אנו ה' מקדשכם א"ל הקב"ה למשה חשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם והכי איתא בפ"ק דשבת ובודאי השבת מתנה טובה היא שהוא מעין העולם הבא וגנוז הוא בבית גנזיו העליונים ואין לשום אומה ולשון חלק בו אלא ביני ובין בני ישראל ומטעם זה אומר השבח הזה בשבת ועוד לפי שמזכיר בו ענין מעשה בראשית שהוא החדוש והנסים והנפלאות שעשה הקב"ה במצרים שזה עדות על חדוש העולם גם כן והשבת תורה על כל זה והורישו השבעה עממים והנחילו את ארצם לעם סגולתו כי זה מורה על ההשגחה והיכולת ושמירת השבת הוא קיום הארץ כדאמרי' פרק כל כתבי אמר אביי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת כי חלול השבת גורם חרבן ירושלים של מעלה ומתוך כך חרבה ירושלים של מטה ועוד יש בשבח הזה בטחון לעתיד הוא שאמר י"י שמך לעולם וגו' כי השם והוכר שקנה מאז בכל נפלאותיו אשר שם במצרים והוציא עם סגולתו מתוכה אותו השם והזכר יקנה לעולם העתיד וש"ה כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם כמאז והטעם כי עצבי הגוים וגו' אבל ישראל אינם כן אלא דבקים בה' אלהיהם והוא יעשה בכל הגוים ההם כלה ואחר כך אומר

, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ויש בו ששה ועשרים פסוקים של הודאה לשם הגדול העולה כ"ו ולוה נקרא הלל הגדול בדברי רז"ל כי גדול ה' ומהולל מאד. והנה הוא רמו לשבת העליון ולפיכך אומרים אותו בשבת והזכיר בשכח הזה חדוש העולם ויציאת מצרים שהוא עדות על חדוש העולם והשבת מורה על הכל כמו שזכרנו ואחר כך מזכור ירושת הארץ כמו שכתבנו למעלה אחר כך אומר שבשפלנו זכר לנו אולי הוא רמו על הגאולה השנית ומה שאמר ויפרקנו מצרינו יהיה רומו לגאולה העתידה ועל הזמן ההוא אומר נותן לחם לכל בשר והוא הדעת את ה' הוא שכתוב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד, ומ"ש אחר כך הודו לאל השמים הוא רמז לעולם הבא שאחר התחיה שאז יתעלה הכל אל נרתקו ונשגב ה' לבדו והוא העולם שכלו שבח ומנוחה לחיי העולמים, והוא שאמר הודו לאל השמים ר"ל לאל