תולעת יעקב מ

ישראל ואמר כגודל חסדך להורות כי לא היה תולה בקשתו ע"ה בסדר התפלה ובכוונתו בה אבל הוה שואל מתנת חנם על בד החסד והחנינה כמו הענין באבינו מלכנו ולא הזכיר זכות האבות כמו הענין בעגל כי כן הורהו יתברך באמרו אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם י"י לפניך וחנותי וגו'

ואומר תהלה לדוד לפי שבתחלה זמן המאורות החקוקים בכסא לסעודה ולא פשט אחד מהם ידו עד שנהנה המלך ואח"כ נתן רשות לשאר מאורות ליהנות והאדם מסר נפשו ונפל על פניו לעורר כחו כמו שכתבנו למעלה ושאר מאורות נהנים בסוד תהלה לדוד וזה יביעו ירננו יאמרו ידברו כל אחד נהנה כראוי לו זו היא דעת רשב"י ע"ה וכאן צריך לכוין בפותח את ידך מה שכתבנו למעלה ואחר כך אומר צרת לבו יענך ה' ביום צרה כדי שיעשו כלם סניגורים עליו ויליצו טוב בעדו כך כתוב במדרשו של רבי שמעון בן יוחאי ע"ה ויש במזמור זה ט' פסוקים כנגד ט' מאורות והיה דוד ע"ה מאציל שפע וברכה מן הט' מאורות עליונים אל בית מלכותו ויש בו ע' תיבות כנגד שם של ע"ב וכנגד ע' שרים הרודפים אחריו כענין שנאמר כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם ומזמור זה אומרים לבקש רחמים על היולדות לפי שיש בו ט' פסוקים כנגד ט' חדשי עבור והכי איתא במדרש תהלים ויש בו ע' תיבות כנגד ע' צירי יולדה שאינה יולדת אלא לאחר ע' קולות והטעם מפני שהמפתח של חיה לפנים מע' מדרגות ובכל קול וקול יורדת המפתח מדרגה אחת ואם תצעק למעלה מע' הכל ברצון הבורא יתברך אבל למטה מע' לא תלד ובאלו הפסוקים יש ש"ז אותיות כנגד י"ש עולמות הגנוזים בחכמה העליונה שנאמר להנחיל אוהבי יש והג' כנגד ג' עליונות כך ראיתי באור זרוע

ואומר ובא לציון ובקדושה שבו נחלקו הפוסקים יש אומרים שיחיד יכול לאומרה ויש אוסרים משום דבר שבקדושה וכן כתב רב צמח גאון וכן דעת המאור הקדוש ע"ה שאין לומר הקדושה שבו שהיא בלשון הקדש ביחיד אבל התרגום יכול יחיד לאמרו ומה שנהגו לומר זה הסדר קדושה בלחש כתב ר' דוד אבודרהם ז"ל בעבור פסוק ה' ימלוך לעולם ועד שאמר משה והיה ראוי לאמרו ראשון ושמוהו אחרון כדרך סדר הקדושות שהמלכות בסוף ותדע שכך הוא שהפסוקים הראשונים אומרם ש"ץ בקול רם עם תרגומם ופסוק ה' ימלוך אומר בלחש עם תרגום ע"כ. ועוד נתן טעם למה נתקן סדר זה בלשון ארמי והוא כדי שיבינו עמי הארץ שאין מכירים לדבר כלשון הקודש כי אם בלשון תרגום ושמע דעת המאור הקדוש בכל זה אמר כי נתקן סדר זה בלשון ארמי לפי שהוא תוספת קדושה כדי שיאמר אותה כל אחד ואחד להמשיך עליו מאותו תוספת ולפיכך אומר אותו בלחש ושל לשון הקודש שהוא לצבור כדי שיתקדשו כלם בכלל אומר אותו בקול רם וסימנך שנים מקרא ואחד תרגום וטעם שתקנו סדר זה לאמרו בחול בתפלת השחר כתבנוהו בשבת בתפלת מנחה

אשכילך ואורך בדרך זו תלך ואלמדך אורחות חיים כתוב במדרשו של רשב"י ע"ה ז"ל כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו ולכבודי בראתיו דייקא ורזא דא ולכבודי בראתיו אוליפנא דהאי כבוד דלתתא כורסיא קדישא לא איתקן לעילא אלא מגו תקונא דבני עלמא כד אינון בני נשא זכאין וחסידין וידעין לתקנא תקוני' הה"ד ולכבודי בראתיו בגין ההוא כבוד לאתקנא ליה בעמודין תקיפין בתקונא וקשוטא דלתתא בגין דהאי כבוד אסתלק ביקרא דצדיקיא די בארעא בגין כך בראתיו בגוונא דכבוד עלאה דתקונין אלין ביה בריאה לסטר שמאלא יצירה לסטר ימינא כמה דאת אמר יוצר אור ובורא חושך עשיה באמצעיתא כמה דאת אמר אני ה' עושה כל אלה וכתיב עושה שלום ובורא רע וכתיב עושה שלום במרומיו ועל דא בראתיו יצרתיו אף עשיתיו בתקונא עלאה ועל דא הואיל ואדם איהו בארעא ואית ליה לתקנא ההוא כבוד עבידת ביה תקונין דכבוד עלאה דאית ביה אוף הכי בריאה ועל דא בראתיו בההוא כבוד אות ביה יצירה ועל דא יצרתיו בההוא כבוד עלאה אית ביה עשייה ועל דא עשיתיו כל דא יהבית ביה באדם למהוי איהו בגוונא דכבוד עלאה דמתקן ובריך לכבוד תתאה ומנא לן דההוא כבוד עלאה אות ביה תלת אלין דכתיב יוצר אור ובורא חושך עושה שלום יוצר אור הוא יצירה ובורא חושך הוא בריאה עושה שלום הוא עשייה ודא איהו כבוד עלאה דקא מברך וספק כל צרכי לכבוד תתאה בגוונא דא אדם בארעא כבוד עלאה דאית ביה תלת אלין אדם לתתא דאית ביה תלת אלין זכאה איהו ב"נ דזכי בעובדוי למהוי בגוונא דא ע"כ הקדוש ע"ה בא להודיענו טעם ביאת האדם לזה העולם והכוונה בבריאתו והוכיחו מן הפסוק שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו ופירש ואמר בגין ההוא כבוד לאתקנא ליה וכו' ואמר שתקון הכבוד הזה ושלמותו תלוי בתקון בני אדם החסידים היודעים לתקנו כראוי במעשיהם הטובים ואמר כי לטעם זה נברא בתקון העליון רוצה לומר כי מה שבעליונים נכלל בו והוא תקון הכבוד העליון המתקן לכבוד התחתון והוא בריאה ויצירה ועשייה כי זה שלימות הכבוד ההוא בהיותו כלול ומתוקן משלש אלה גם האדם למטה נכלל מהם ונתנו בו למען יהיה בדמות הכבוד העליון לתקן הכבוד התחתון במעשיו הטובים ואז יהיה הכבוד שלם בשלמות עליונים ותחתונים זו היא כוונת הבריאה כי זה כל האדם וזהו שאמר ולכבודי בראתיו רוצה לומר לצורך כבודי נמצאת בריאת האדם צורך גבוה והדברים עתיקים אין הלשון יכולה לדבר ולא יספיקו ידי האדם לכתוב וזה שכתבנו הוא כטפה מן הים הגדול. ודע כי ענין