תולעת יעקב כט

אתעטר הכא באלין משקופין וחלונין למהוי שלים הכא ולית מאן דאתעכב על ידוי ובלבד דיקרי כדקא יאות ויכוין בהני רזין עילאין אחיד בימינא דילי ואמר לו אי חסיד תא חמי יקרא דאינון דמייחדי שמא קדישא כדקא יאות ולעאן ק"ש כגוונא דא אעלנא בחד היכלא ובההוא היכלא הוו שס"ה היכלין כחושבן יומין שתא ואברהם יצחק ויעקב שלטין בההוא היכלא ואדם הראשון בגוייהו וברישא חמינא כמה חבילי נשמתן מתלבשן ברקמו דאילנא דחיי בכמה גוונין דיקרא עילאה ועיילין גו ההוא היכלא ויופיאל רב ממנא דאוריתא בהדייהו פתחו ואמרו אתעטרו קדושי עלמא בגין אינון קדישין דקא מייחדי שמא קדישא ומכוונין ברעותא בפרשין דק"ש אדם הראשון קא חמינא דמסתכל בהו וארח בהו אי חסר בהו אות אחת מגו ק"ש ובניינא דאדם באינון תיבין ואי אשכח שלמין נטלין לון אברהם יצחק ויעקב ונשקין לון מאן חמי חדוא מאן חמי ערבוביא בכל אינון דבגנתא דעדן דקא אתיין לההוא חדווא אותבין לון לגבייהו תרין זמנין בכל יומא נחית עלייהו טלא דמעל רישא דמלכא ובההוא טלא אכלי מיכלא דמלאכי עילאי וידעי מה דהוה ומה דיהוה ומה דזמין להוי עד זימנא דקב"ה יוקים לגופי סריחן דהאי עלמא ויוקים ליה קב"ה בבניינא מתקנא כדקא יאות ע"כ ולפי שהעת עת דודים עת הזיווג העליון ושני עפרים ממתיקין סוד לבדם ואין זר אתם אנו אומרים ק"ש בחשאי

ובמדרש רות ר' נהוראי אומר בק"ש יש רמ"ח תיבות כמנין אבריו של אדם והקוראו על תיקונו כל אבר ואבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בה כד"א רפאות תהי לשרך אדהכי אתא ההוא ינוקא קם על רגליו ואמר הלא בק"ש אין בו כי אם רמ"ה תיבות אמר לו ר' חייא תיב ברי תיב אמר בני שמעתא בהאי מידי אמר כך שמעתי מאבא בק"ש יש רמ"ה תיבות חסר תלת למנין אבריו של אדם מאי תקנתיה תקנו שיהא שלוח צבור חוזר ג' תיבות ומאי נינהו ה' אלהיכם אמת כדי להשלים רמ"ח תיבות עם הקהל וכדי שלא יפסוק לאמת לא פתות מג' ולא יתר על ג' אדהכי אתא רב יהודה בריה דרב פנחס ויתיב גבייהו אמר להו במאי עסקיתו א"ל במילי דק"ש והכי והכי אמר האי ינוקא אמר ודאי הכי הוא והכי אמר ר' יוחנן בן נורי א"ר יוסי בן דורמסקית משמיה דרבי עקיבא חסידים הראשונים תקנו ק"ש כנגד עשרת הדברות וכנגד אבריו של אדם חסרו מהם שלש למנין אבריו של אדם תקנו שיהא שליח צבור חוזר ומשלים אותם ומאי ניהו ה' אלהיכם אמת בתפלה תקנו שלש ראשונות וג' אחרונות בק"ש ג' שמות בראשונה ה' אלהינו ה' וג' שמות באחרונה ה' אלהיכם אמת וכל האומר ק"ש כי האי גוונא אינו ניזוק כל אותו היום כל האומר ק"ש שלא עם הצבור אינו משלים אבריו מפני שחסר ג' תיבות שש"ץ חוזר מאי תקנתיה יכוין בט"ו ווי"ן שבאמת ויציב ועם כל זה הוה קורא עליו אבא מעוות לא יוכל לתקון וגו' אותם ג' תיבות ששליח צבור חוזר לא יוכל להמנות אותם בתשלום רמ"ח כשאר הצבור ע"כ ג' תיבות ששליח צבור חוזר הם כנגד ג' אבות ראשונים ה' כנגד חסד לאברהם אלהיכם כנגד פחד יצחק אמת כנגדו נאמר תתן אמת ליעקב ואמר כי מי שאינו קורא ק"ש עם הצבור יכוין בט"ו ווי"ן שבאמת ויציב והכוונה להם ע"ה בזה כי ט"ו ווי"ן עולין אמן עם המלה ואם תרצה אמור באל"ף שבאמת וכבר ידעת כי אז"ל בפ"ח מאי אמן א"ר חנינא אל מלך נאמן ובערבית יכוין בוי"ו ואמונה שהיא מושכת א"ו הרי כאן ג' אותיות וא"ו השתי ווי"ן עם כללן ר"ל מא' ועד וא"ו הוא כללן הו' ועולין הב' ווי"ן ב' פעמים אהיה אהיה וא' מצטייר יוי הוא יוד הא ואו הא הרי כאן ג' שמות כך ראיתי בספר הקנה ואם כן ראה כמה צריך להזהר להתפלל עם הצבור ולכוין במה שחוזר ש"ץ כדי להשלים אבריו ומי שהוא חסר מהם הרי הוא פגום בגופו ואין ברכה שורה על דבר פגום והמתפלל יחידי אפילו יכוין בט"ו ווי"ן שאמר קרינא ביה וחסרון לא יוכל להמנות וצריך אדם המליך מלכו של עולם על כל אבריו ולא יהיה אבר מאבריו פנוי מעול מלכות שמים. ודע שכל תיבה מכל תיבות ק"ש כדמיון נר לפי שהם כנגד רמ"ח מצות עשה שנא' עליהם כי נר מצוה ותורה אור וחופש כל חדרי בטן לראות אם אדם ממליך עליו את יוצרו בלי ערוב מחשבות והרהורים אחרים סוד החמורות ולסוד זה עיי"ן שבשמע ודל"ת שבאחד מאותיות גדולות והסוד עד ה' בכם

ובמדרשו של רשב"י ע"ה ובההוא זמנא דצריך בר נש ליחדא לקב"ה בשכינתיה צריך להפשיט מניה כל מחשבין דאינון קליפין דאתמר בהון רבות מחשבות בלב איש ולסלקא שכינתיה לגביה במחשבתא חדא הה"ד ועצת ה' היא תקום כגוונא דבר נש דאתיחד בבת זוגיה ואתפשט מלבושוי למהוי עמה חד הה"ד והיו לבשר אחד הכי צריך להפשיט מניה כל מחשבין אחרנין בזמנא דמיחד לקב"ה בכל יום פעמים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ע"כ וצריך אדם לתקן מקום טהור ונקי מכל פסולת על מה שישרה כבודו של מקום כי בזה נעשה כסא לשכינה לפי שכל אברי האדם מסודרים על סדרו בראשית כמו שכתבנו וכנגד זה נקרא האדם עולם קטן ומי שממליך את המקום ב"ה על אבריו כאלו ממליכו על כל העולם ודרז"ל שלשה דברים מרחיבים דעתו של אדם אשה נאה והוא משל על נשמתו של אדם שצריך שתהיה קדושה וטהורה שבשבילה שורה עליו שכינה הנקראת נשמת כל חי ודירה נאה משל על הלב וכלים נאים משל על אבריו שצריך שיהיו מתוקנים ושלמים על מה שישרה השלם ועל זה נאמר והיה מחניך קדוש: