תפארת עוזיאל חלק ב קפד

בימים הידועים וזה ר"ה הוא בא לשפוט את העולם. ויכסוהו בבגדים שאומרים לו שבניו בגדו בו ובתורתו חלילה אבל כל זה ולא יחם לו שאין משגיח ע"ז כלל. ויאמרו נערי המלך הם המשרתים המלמדים זכות על הישראל יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה היא השכינה כביכול שהיא עתה בגלות ותהי לו סוכנת שיהי' הזיווג כראוי כמו שהיתה כוונת הבריאה וה' ירחם על שכינת עוזו בב"י אמן

הענין פתיחת ארון בימים נוראים. הוא החחבולות כידוע מדהמע"ה כשהי' ביד אבימלך ושינה, את טעמו והוריד רירו על זקנו ואמר אבימלך משוגעים הרבה יש לי ויגרשהו כך הענין כשאנו באים לפניו בימים נוראים ואנו יודעים בעצמנו שאנו חוטאים ואין לנו שום תחבולה רק פותחים דלתות המלך במרוצה בלי שום יראה ובלי שום פחד והמלך חושב שהם משוגעים ויצא בדימוס כך אנו פותחין ארון הקודש בלי שום פחד ויראה והשם ית' ב"ה חושב שהם פתאים ואינו משגיח על עונות שלנו כי ברוב אוולתנו שגינו

בתהלים אשרי האיש ירא ה' במצותיו חפץ מאוד. הכוונה דהנה לאנשים המתלהבין בעבודתו ית' אז בעשותם איזה מצוה אז עושים בדחילו ורחימו ובמסירות נפש עד שכמעט חפצם שתצא תיכף נשמתם בעת עשיית המצוה וידוע מהש"ס כי טוב זה מלאך המות. וזה הוא אשרי האיש ירא את ה' ר"ל שכ"כ הוא ביראה הגבוה עד שבמצות חפץ ר"ל שחפץ המיתה עשיית במסירות נפש כי מאוד הוא המ"ה כמדובר: בעזרת דצור ישראל. נשלם ספר תפארת עוזיאל: