תפארת עוזיאל חלק ב קעא

התעוררת הצדיק כמ"ש בזוהר הקדוש ע"פ אוהל מועד ע"ש. וזה שכתב סלה ה' כל אבירי הם הצדיקים ולכך קרא עלי מועד

בגמרא דשבת אחים לי הספדא דהתם קאימנא פי' דהתם רמז לארץ ישראל שהצדיק עולה תיכף לשם אף שמת בחוץ לארץ ויתנו לו התעוררות ע"ד שכתב בזוהר ע"פ אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני שאומרים כן לנשמות הצדיקים שיאמרו אליו ית' שחולת אהבה אני. ועד"ז נפרש מאמר חז"ל במגילה גדול הוא בששך ושם לו בטבריא פי' שמת בבבל ומלאכי מרום משימין אותו בארץ שהוא בטבריא וזה הפי' ותמת שרה בקרית ארבע פי' בין הד' מלכיות של גלות שהוא בח"ל ואעפ"כ הוא בחברון בארץ כנען שמחובר לארץ ישראל הנקרא ארץ כנען

או יאמר בקרית ארבע שעדיין גוף הצדיק קיים הרמז לד' יסודות ומ"מ כבר הנשמה נתחברה לארץ ישרה בקרית ארבע הוא כינוי לצדיק שרה הוא ל' שר ומושל ועיין בזוהר בקרית ארבע הוא ד' אותיות אדנ"י או אותיות הוי"ה כי צדיק מושל ביראת אלקים. ויבא אברהם לספוד לשרה וגו' רמז לקוב"ה כמ"ש במדרש לספוד כו' כי יקר בעיני ה' המותה לחסידו וגם הוא ית' בוכה במיתת הצדיקים כמו על חורבן הבית כי שקולים הם: ויקם אברהם מעל פני מתו. כביכול תקומה היתה לו ית' שמתעסק א"ע בנשמת הצדיקים לאחר מיתתן ופני הוא מלשון פנימיות. וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ. פי' בתיקונים שיחלו מיתת הצדיק בסבת עון עץ הדעת ולא בעונו חלילה עוד י"ל שיתלה מיתת הצדיק שהוא להגין על הדור וזה ותלית על עץ ע"ד היש בה עץ וזה טרף נתן ליראיו פי' מיתה טרופה לצדיק שעי"ז יזכור לעולם בריתו שהוא ית' מרחם על הבריות ועל כל העולם ע"י. וזה ותקם בעוד לילה דהיינו השכינה כביכול במדת הדין ותתן טרף ומיתה לביתה דהיינו שמת הצדיק מאנשי ביתה ועי"ז וחות הוא מזונות ע"ד ואכלו את חוקם. לנערותיה הם הנשים המנוערים מן המצות כמאמרם אצל אלישע על תיבת נערים שמנוערים מן המצות. ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה' רמז במיתת נדב ואביהו שבהספד הצדיק יזכרו ויבכו גם על שריפת ביהמ"ק כי שקולים הם וזה את מלשון עם פי' שתבכו על מיתת הצדיק עם השריפה אשר שרף ה' דהיינו על חורבן הבית

בפטירת רבה בר נחמני בפ' השוכר את הפועלים לא הוי ידע דוכתא עד דחזי צפרא דמטללי וקיימי פי' כשמגיע איזה שפע לעולם אז נקרא שמש זורח כמ"ש בזוהר ע"פ כחום היום ע"ד וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפי' כו' וחלילה כשמסתלק השפע נקרא חשך השמש ונעשה צל וזה דחזו צפרא המכונה לישראל ע"ד ואת הצפור לא בתר. דמטללי וקיימי פי' שנסתלק השפע שהוא אור מישראל ונעשה צל שנמנע השפע והי' להם הסימן שמת הצדיק. ומסיק שם דגמלא אזיל מהך גיסא להך מברא פי' שהמשכ' של מעלה הרמז לגמלא לשון גמילות חסדים אזל מגיסא של רחמים לגיסא של דין כמ"ש המהרש"א על דמרזבא דמא שהי' רחמים ונתהפך לדין. מה טובו אוהליך יעקב פי' להמון עם כשמשכנותיך ישראל פי' הם הצדיקים שמשכנם אצלך על ידך להקב"ה כמ"ש מתחלה על מפני הרעה נאסף הצדיק שיגן על הדור או כפי' השני על מפני הרעה נאסף הצדיק כו' כדי שלא יראו הצדיקים הצער הוא מת. וזה מה טובו אוהליך יעקב. פי' אימתי טובים אוהליך כשמשכנותיך. פי' כשהצדיקים שוכנים אצלך בחיים חיותן משא"כ כשנסתלקו הצדיקים חלילה. או טובו הוא לשון כיבוי כמ"ש בשיר השירים ע"פ מה טובו דודיך מיין ע"ש וזה מה טובו אוהליך וגו'. פי' למה כיבה הנר זה השפע ומסיים משכנותיך ישראל. פי' שהצדיקים נלקחים מן העולם כפי' השני על מפני הרעה כו'

יתעלה הבורא וישתבח היוצר שתיקן לנו