תפארת עוזיאל חלק ב קכג

לבאר הפסוק והי' ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד מה שמבואר בכמה מקומות שלעתיד יהי' משם הוי"ה ב"ה יהי' הוא ר"ל שמהוא"ו של הוי"ה הוא נעשה ממנה יו"ד וזה הוא יהי' להבין כוונת הדברי' דהנה בענין השפעת אב לבנו יש ב' אופנים אחד הוא כשהבן רוצה לקבל מהאב אז הוא עומד עצמו כעני בפתח ומיד כשרואה אביו הדבר אזי תיכף מצווה ליתן לו נפשו בשאלתו כדי שלא יתקרב עוד אצל השולחן וכוונת האב בזה שמראה שאינו רוצה ההתקרבות שלו ע"כ מיהר לעשות שאלתו נמצא מזה ניכר גודל פחיתות הבן אצל אביו וזה נקרא כדמיון אות ו' שהוא המשכת השפעת למטה שמשפיע לו תיכף כדי שלא יתקרב בחצר הפנימית. המדרגה הב' הוא הבן אשר נחמד בעיני אביו ורוצה להשתעשע עמו וקשה עליו פרידתו אז אין נותן לו תיכף מה שהוא מבקש ממנו כדי שיתעכב עוד עמו ולהתקרב אל השולחן המלך ואז יהי' מנתו אפים מאת פני המלך ולפעמים כשיראה הבן גודל אהבת האב עליו אז נוטל לו בעצמו חלק מן השלחן גבוה כענין שנאמר באור פני מלך חיים נמצא החלק בענין ההחקבלות אין חילוק כלל כי בין כך ובין כך הוא מקבל החלק שלו רק שהראשון מגיע לו כמו נהמא דכסופא שהוא רואה שאביו מרחיק אותו משא"כ מדרגה הב' שהוא מתקרב עצמו מאד אל המלך לקבל השפעה מידי עצמו והוא כדמיון אות י' שאינו מורה על המשכה למטה רק שהוא בעצמו עולה למעלה לקבל השפעה וזה מעלה גבוה מאוד. והוא מרומז ג"כ בפסוק רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם שמעתי מפי מורי ורבי הגאון החסיד מו"ה דוב בער ז"ל נבג"ע שבאמת הקב"ה עושה רצון יראיו ואף שאנו רואים שלפעמים אינו כן שצועק ואין דבריו נשמעים דהיינו ואינו נענה זאת אינו רק לפי ששועתם ישמע ר"ל שחפץ ומתאוה לתפלתם של צדיקים ע"כ היא מתעכב עצמו ית' מליתן להם השפעתם תיכף כדי שיתעכבו עוד אצלו כמו שמביא בסה"י עפ"י ביום השמיני עצרת תהי' וגו' ע"ש ע"כ שמעתי וזה ג"כ כוונת הגמרא שאומרים גדולים הצדיקים שמהפכים מדה"ד לרחמי' כוונתם בזה שאף שזה נראה לכאורה כמדה"ד אעפ"כ הם מהפכי' אותו לרחמי' ר"ל שהם מבינים תיכף הדבר שהדבר אינו רק מגודל אהבתו ית' אליהם ומן השמי' עכבוה כדי להשתעשע עוד עמהם וזה כוונת הדבר במה שאנו אומרי' שלעתיד יהא נעשה משם הוי' ב"ה שם יהי' ר"ל שמהוא"ו יהא נעשה יו"ד מפני שלעתיד יהיו כל ישראל ביראה גדולה ובמעלת צדיקי' מאוד כענין שנאמר ונתתי לכם לב בשר וגו' כל רואיהם יכירו כי הם זרע ברך ה' וגו' ואז יהיו כולם במדרגה שני' הנ"ל במעלת אות י' בלי השפעה למטה ע"י אחד מהמשרתים רואי פני המלך רק לקבל בעצמו ממנו ית' ואז יהי' נקרא השם יהי' והבן הדבר. ומעתה נבוא אל הביאור ג"כ במה שאנו אומרי' בתפילת יוה"כ אתה נותן יד לפושעים ר"ל להפושעים אשר אינם ראוים להתקרב אל שלחן המלך שלחן גבוה ובזה הקב"ה נותן להם יד כדמיון אות וי"ו שהוא נותן להם השפעה תיכף למען לא התקרב אליו ית' ואגב זה מבואר ג"כ בכוונת השמונה עשרה דיו"ט ומפני חטאינו גלינו מארצנו כו' ואין אנו יכולין לעלות ולראות כו' לפניו ית' לקבל השפעה ממנו בעצמו ית' להיות ג"כ במדרגת אות יו"ד כנ"ל מפני היד שנשתלחה במקדשך ר"ל מפני שאנו רואי' בגלותנו שאנחנו במדרגת היד המשתלח למטה ר"ל במדרגת אות ו' ובודאי אין רצונו שנתקרב לקבל ממנו בעצמו ית' ע"כ אין אנו יכולין לעלות רק להמתין עד שתרד השפעה למטה ובזה יובן הפסוק מן המצר קראתי יה ר"ל עכשיו בגלות השם נפרד י"ה בפני עצמו וה' בפני עצמו ענני במרחב י"ה ר"ל שאימתי יהי' זה בשועתי במרחב י"ה ר"ל כשיתרחב ה' שיהי' נעש' מחצי האחרון של השם ג"כ י"ה שנתקרב עצמנו אל שלחן המלך לקבל השפעה ממנו ית' בעצמו ואז מאות וי"ו ג"כ יהי' נעשה יו"ד