תפארת עוזיאל חלק א סב

כי אנחנו מגושמים מאוד ומכח קיום המצות אנחנו קונים לעצמנו שלמות וזכות הוא לשון הזדככות. וכן שמעתי מפי איש קדוש המפורסם בחסידות בדורנו מו"ה אלימלך מלוזענסק. פי' ע"פ וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר אנכי ה' אלהיך. דמלת לאמר הוא מיותר ובלתי הבנה כלל, ואמר מקצת ע"ד הנ"ל כי בלתי קיום כל מצותיו א"א לקבל אלהותו כביכול כראוי כי עול מלכות שמים הוא דבר גדול כמאמרם ז"ל אטו יראה מלתא זוטרתא היא. וזה וידבר את כל הדברים. פי' כל התרי"ג מצות הי' הכל כדי לאמור אנכי ה' אלהיך שנוכל לקיים אלהותו עלינו כי זה העיקר כמ"ש הזוהר כמה פעמים דעיקר לימוד התורה בגין לאשתמודע אלהותו כביכול והעיקר כוונת הבורא להטיב לנו במה שאנחנו נהי' מקורבים אצלו כשיקרב לגבי דהינא ואידהן וכשהאדם הוא פתי ואינו מבין גדולת קרבתו רק שעובד מיראה שהבורא לא יעניש אותו על מה שעובר רצונו וא"כ יראת הקב"ה ויראת האדם אינם בשוה אבל כשהאדם הוא במדריגה העליונה אזי יראתו ויראת הקב"ה שוין וזה נקרא אצלו תמיד שעושין רצונו דהיינו שהכוונה הוא לעשות רצון קונו כמאמר דוד המלך ע"ה לעשות רצונך חפצתי ע"ד משל למלך שנותן לחייט לעשות לו בגד וכוונתו כדי שיהי' לו במה לילך. והחייט עושה המלאכה בשביל קבלת פרס וא"כ כוונת החייט אינו לעשות רצון המלך רק כוונה אחרת וזה נרמז בגמרא בזמן שעושין רצונו נקראו בנים ובזמן שאין עושין רצונו נקראו עבדים. פי' שמ"מ עושין המצות רק כמו החייט שעושה הבגד אבל לא כרצון המלך והוא נכון דכשאין עושין המצות לא שייך לומר שיקראו עבדים אבל לפי הנ"ל מובן דבין כך או כך עושין המצות יזה רצון יראיו יעשה. פי' שהיראים עושין רצונו. ובמקום אחר אי"ה אאריך בזה וזהו הכוונה בפ' מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך כי את הוא לשון עם. פי' שיהי' לך יראה שוה עם הבורא. וזה נרמז אצלי בפ' אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם דקשיא הסמיכות (ומלבד דרושנו זה יש לנו אופנים נאים על קושיא זו) כי הרמב"ם ז"ל תירץ על מה דלא כ' בתורה השכר של עוה"ב כדי שהאדם יעבוד שלא ע"מ לקבל פרס והא דכ' שכר עוה"ז בתורה כגון ונתתי גשמיכם וכדומה זה אינו שכר באמת רק הבטחה שלא יהי' טרוד בפרנסה ויהי' פנוי לעבודת הבורא. וזה שאמר אל תהיו כעבדים כו' אלא שלא ע"מ לקבל פרס וקשה הא כתיב שכר בתורה ומתרץ דכל הבטחות אינו אלא שיהי' מורא שמים עליכם שלא יהי' לכם ביטול מחמת הפרנסה ולא שכר הוא זה כי באמת ראוי לעבוד שלא בשכר

או יאמר ויהי מורא שמים עליכם כשתעשו המצות כראוי שלא ע"מ לקבל פרס אז יקויים בכם וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וייראו ממך וזהו ויהי מורא שמים עליכם כמו שיש להם מורא מהשמים עליכם זה היראה יהי' עליכם שיהיו יראים גם ממך. שפיר הוא מחובר לרישא דמתני' אל תהיו כעבדים כו' ולפי הנ"ל יובן דכשהוא ע"מ לקבל פרס אז אין לו יראה שיש לבוראו כנ"ל אבל כשהוא שלא ע"מ לקבל פרס אז יהי' מורא שמים עליכם פי' המורא של הקב"ה בעצמו כביכול יהי' עליכם ויהי' שוה בשוה וזה נראה הכוונה שאנו מבקשים וישים בלבנו אהבתו ויראתו פי' היראה שיש להקב"ה כביכול שהתינוק לא יזיק א"ע ע"ד הנ"ל וזה כאהלי קדר כשאני שחור ביראה החיצונית רק בפנימית היראה כנ"ל אז מגיע למדרגה כיריעות שלמה המלך שהשלום שלו שהכוונות שוים ומילת כיריעות הוא לשון ריעות דהיינו הטעם שהבורא מתחבר עמנו כנ"ל ואשרי למי שזוכה למדריגה זו לעשות כוונת בוראו וגם אנחנו וצאצאינו נהי' נימנין עמהם אמן

וע"ד השני שכתבנו בפ' שיר השירים כי זה השיר נקרא קודש קדשים מה