תפארת עוזיאל חלק א קא

לכללות מן הכל וכן כל לבב וגודל רחמנות ית' עלינו כאב על בנו כשבנו חולה גם האב דואג וזה על מה תוכו כל ראש לחלי וכל לבב דוי. פי' שגם לו ית' הוא צער גדול ולכן בזה תענשו ארצכם שממה וגו' שאשפוך חמתי על עצים ואבנים כו'

אדמתכם לנגדיכם. פי' שאדמתכם שהוא תמיד רחמי' עליכם בשורש למעלה יהי' לנגדיכם פי' התנגדות כי הרשעים מהפכין מדה"ר למדה"ד

או יאמר כי כשעם בני ישראל מתאנחים על חורבנותם הוא יתברך מכפר ג"כ על עונותיהם. כי השי"ת סופר כו' בבית גנזיו וכמאמרם ז"ל וזה והיתה תאני' ואני' ועל ידי זה והי' לי כאריאל שיתכפר על עוונותם ע"י אנחה ובכי וידוע כי הכפרה מכבה הקליפות וגם כל הגוף מורכב מטוב ורע ובמצות ובמעש"ט שוברין ומכניעים הקליפות סטרא דרע. וזה נרמז בגמרא אנחה שוברת חצי גוף. פי' שוברת חלק רע מהגוף שהוא חצי ואפשר דזה נרמז במדרש כי ה' הוגה יכול על מגן ת"ל על רוב פשעיה. פי' שתסבור שהבכי לא פועל כלום רק כמו שמכין ועונשין לא' שהוא בוכה כך הבכי' זו ר"ל על רוב פשעי' שיכניע הפשעים בזה

או יאמר יכול על מגן. פי' על רישא דקרא היו צריה לראש אויביה שלו יכול זה במגן דלמה נתעלו הגוים למעלה ת"ל על רוב פשעיה. פי' כי גם זה גרמו הפשעים כי זה לעומת זה ברא אלהים וכשזה קם ע"כ זה נופל וכן להיפוך

או יאמר ע"ד שכתב בזוהר הקדוש פי' פנחס כי לכאורה אין לנו מנחם חלילה דלא כתיב בקרא אלא שני בתים גדול יהי' כבוד האחרון מן הראשון ותירץ כי עדיין לא הי' הבית ראשון נבנה שיהי' ממעשי ידיו מחמת שהעונות היו גורמים. וזה כי ה' הוגה פי' שעושה להתאנח ולבכות יכול על מגן. פי' למה נבכה בחנם הלא לא יהי' שוב בית ע"ז אומר על רוב פשעיה. פי' בשביל זה לא הי' לנו הבית ראשון עדיין

או יאמר ע"ד ששמעתי מהרב הגאון מו"ה פנחס אב"ק דק"ק לעחיויץ. ע"פ הוי מושכי העון בחבלי השוא ובעבותות עגלה החטאה. פי' כי ידוע מי שעבר ושנה נעשה לו כהיתר ואומר מותר אונס הוא ונקרא שוגג וזה מתחלה עון מזיד הוא ואח"כ נעשה שוגג חטאה ועד"ז אמר כבוד הגאון מו"ה לוי יצחק אב"ד דק"ק זעלחוב על מאמרם מעביר ראשון ראשון. פי' שני ראשון דהיינו מה ששינה בעון וממילא נמחל מה שעשה אח"כ דהוה שוגג ואונס. וזה הוא הכל בעון א' משא"כ שעושה בכל פעם עבירה אחרת דהכל נחשב והוה מזיד. וזה יכול על מגן שלא עשה רק חטא א' ונעשה אח"כ הכל שגגות ואף שהוא מכוער מאוד מ"מ אצלו ית' לא הוי זה כ"כ כדין ע"פ תורתו הקדושה דלא הוי מזיד רק שני פעמים ת"ל על רוב פשעיה. פי' שהרבו בפשעים כל פעם פשע אחר והוי הכל מזיד וזה ע"ד הלצה

שומר מה מלילה שומר מה מליל אמר שומר אתה בוקר וגם לילה וגו' הכוונה בזה שאנו אומרים לפניו ית' שומר מה מלילה ר"ל למה נמשך כ"כ זה הגלות האחרון וא"ת שזה מחמת גודל עונותינו שהרבינו לפשוע שומר מה מליל ר"ל זה גלות מצרים שנאמר בה ליל שימורים הוא הלא ג"כ היינו ערום וערי' בלי תורה ומצות כמו שאמר הקטרוג למעלה הללו וכו' והללו וכו' ואעפ"כ בחמלתו גאל אותנו והקב"ה משיב אומר שומר אתא בוקר גם לילה ר"ל אינו דומה גלות האחרון לגלות מצרים ואף שהי' ממהר לגאלם לא הי' גאולה אמיתי שהי' בדעת הקב"ה שיהי' להם עוד גלות אח"ז ע"כ כ"כ מאחר אותנו בגלות עד שתתמרק אותנו מכל עונותינו מאחר ששוב לא יהי' גלות אח"ז אבל בגאולת מצרים אף שאמר שומר אתא בוקר דהיינו הגאולה אבל גם לילה הי' אחריו דהיינו עוד גלות וע"כ לא דקדק עמהם כ"כ

או יאמר הסיפא דקרא דאיכא שני מיני גאולות א' בעתה אף שישראל לא יהיו ראויין לכך למענו יעשה ואיכא גאולה