ות״ח אית בני וכו׳: ובוא וראה, יש בני אדם שמתדבקים בצד הזה של הטומאה, משום שהנפש ההיא שלא זכו יותר ממנה, וכשעבר עליהם רוח הטומאה ההוא, שורה עליהם ומתדבקים בו. אז חטא ההוא שחטא אדם זה, הוא מצד אותו רוח הטומאה, וקרבנו הוא עז אחת, משום שהיא בהמה הבאה מאותו הצד, (כנ״ל אות תכ״ט) לכפר על חטאתו.