הסולם על ספר הזהר, ויקרא שנא

פתח ר׳ חייא וכו׳: פר"ח ואמר, ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו׳ כי הנני מושיעך מרחוק, שואל, מרחוק, מקרוב היה צריך לומר. והנה העמדנו מקרא הזה, אשר מרחוק הוא כש״א. ושבו מארץ מרחק. דהיינו שסובב על המקום אבל מרחוק פירושו כההוא שכתוב, מרחוק ה׳ נראה לי. וכתוב ממרחק תביא לחמה. ומה הוא. הוא עומק הנחל, שהוא חכמה, שנקראת רחוק, כמ״ש אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, הוא המקום שנהר ההוא, שהוא בינה, נמשך ויוצא משם.