הסולם על ספר הזהר, ויקרא קיב

השתא דלא אשתכח וכו׳: עתה שלא נמצא קרבן, מי שחטא לפני אדונו, ושב אליו, ודאי שהוא מר נפש, בעצבות, ברוח שבור. ואיך מקיים שמחה ורננה, הרי אינן נמצאות בו, והרי כך למדנו, שהתשבחות שמשבח לאדונו, ושמחת התורה, ורננה של התורה, זו שמחה ורננה. וכן למדנו, ולא מתוך עצבות וכו'. (ברכות לא.) דהיינו שלא יעמוד אדם לפני אדוניו בעצבות, והרי אינו יכול, כי לבו נשבר בו מחמת חטאיו, ומהו התקון שלו.