הסולם על ספר הזהר, ויגש קז

כד נחת וכו': כאשר ירד, השגיח על ביתו והנה נשרף, הסתכל על עמו והנה הגלו, שאל על הגבירה, דהיינו השכינה. והיא הגלתה. אז ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק, והיא גם היא, השכינה, מה כתוב בה, אלי כבתולה חגורת שק על בעל נעוריה. כמו שאתה אומר, כי איננו. דהיינו בעלה כנ"ל, משום שנסתלק ממנה, ונעשה פירוד.