זכאה איהו מאן וכו': אשרי הוא, מי שעושה מעשים טובים, ושומר דרכיו ושביליו כדי שלא יתדבק בו ביצר הרע, היינו דכתיב, ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה, שלא שמע מה שהיא אמרה לו בכל יום ויום, כי רוח הטומאה שהוא יצר הרע, מפתה את האדם בכל יום ויום. לשכב אצלה, תוך הגיהנם, ולהיות נידון שם להיות עמה.