עד דהוו אזלי וכו': בעוד שהיו הולכים, באו להר אחד, א"ר יוסי, הר זה נורא הוא, נלך ולא נתעכב כאן, משום שהר הזה נורא הוא, א"ר יהודה, אם היה אחד, הייתי אומר כך, כי למדנו, שמי שהולך יחידי בדרך מתחייב בנפשו. אבל שלשה לא. וכל אחד ואחד ממנו ראוי להגן, שלא תסתלק ממנו השכינה.