הסולם על ספר הזהר, ויחי רלז

ת"ח דהא בני נשא וכו': בוא וראה, כי בני אדם אינם מסתכלים ואינם יודעים ואינם משגיחים, שבשעה שהקב"ה ברא את האדם והוקיר אותו ביקר העליון, דהיינו במוחין עליונים, בקש ממנו שיתדבק בו, כדי שיהיה יחיד, ויהיה לו לב אחד, ויהיה דבוק במקום דבקות יחיד, שאינה משתנה, דהיינו בז"א, שנאמר בו אני הויה לא שניתי וגו', ואינו מתהפך לעולם, בקשר ההוא יחוד הכל נקשר בו, זהו שכתוב, ועץ החיים בתוך הגן וגו'. דהיינו ז"א.