הסולם על ספר הזהר, ויחי קלז

לבתר בעו לאסתלקא וכו': אחר כך דהיינו כשהחשיך הלילה,רוצים לעלות למקומם לאחורים דגוף הנוקבא ששם מעונן כנ"ל, ונכשלו רגליהן בנקב תהום הגדול. כי בתחלת הלילה מתרבים הדינים ושוב נופלים כלים דאחורים דנוקבא אל הקליפות דבריאה המכונים נוקבא דתהומא רבא, ועמהם נפלו ונלכדו שם הצפורים. ומלוכדים בתוכו, עד שנחצה הלילה, וכשנחצה הלילה, כלומר שנעשה הזווג דחצות לילה, כרוז קורא, וכצפרים האחוזות בפח וגו'. פירוש. כי על ידי הארת הזווג הנקרא כרוז, הן ניצולות ויוצאות מן הפח, וחוזרות ומתחברות באצילות במעונן כבתחילה. וכן בכל יום ויום.