הסולם על ספר הזהר, ויקהל שלז

בגין דלית חושבנא וכו': משום שאין מספר אל היסורין שעומדים על האדם בכל יום מעונשי התורה, וכולם ירדו לעולם בשעה שניתנה התורה, וכשישראל היו בארץ הקדושה, באלו עבודות והקרבנות שהיו עושים, היו מעבירים כל אלו המחלות והיסורים מן העולם, עתה, משיח מעבירם מן העולם, עד שנפטר האדם מעולם הזה ומקבל ענשו. כמו שלמדנו, ואם העונות מרובים, מכניסים אותם בתוך הגיהנם, באלו מדורים תחתונים האחרים, ומקבלים שם עונש גדול מרוב הזוהמא אשר בנשמה, אז מדליקים יותר אש שתאכל הזוהמא ההיא.