הסולם על ספר הזהר, צו כז

ואוקמוה מארי מתניתין וכו׳: והעמידוהו בעלי המשנה. עולה, כולה עולה לגבוה, וזה היא בינה, שהיא ה׳ ראשונה דהויה. ונקראת כן על שם ה׳ מראות שלה, דהיינו ה׳ אשות הנ״ל שנמשכות לזו״ן מן הבינה. י׳ היא בת יחידה, דהיינו בת עין, מלכות, שעליה נאמר, ומראה כבוד ה׳ כאש אוכלת. אמנם המלכות מבחינתה עצמה, היא אש שאינה אוכלת ואינה שותה כנ״ל, אלא ו׳ שהוא ת״ת, קו האמצעי שהוא אוכל ושותה הוא האור של בת עין, וכשהמלכות מקבלת מן ה ו׳ גם היא אש שותה כל מים דאורייתא. ואוכלת את כל כל הקרבנות שבתפלה, דהיינו שמקבלת מן ה ו׳ כל ג׳ אשות דחג״ת הכלולות בו. וגם מקבלת מן האש הד׳ שבנה״י של ה ו׳ שמחזה ולמטה, וע״כ היא אוכלת לחים ויבשים, כמו אש הד׳. ומפרש, שממשכת פשטי התורה, שהם כעצים יבשים, וממשכת סודות התורה שהם כעצים לחים. כלומר, שעי״ז ששורפת הקליפות שבשמאל שהן יבשות, נמשכים פשטי התורה. ועי״ז ששורפת הקליפות שבימין שהן לחות נמשכים סודות התורה וזו היא אש אוכלת לחים ויבשים.