הסולם על ספר הזהר, צו קא

ר׳ חייא ור׳ יוסי וכו׳: ר״ח ור״י היו הולכים מאושא לטבריא, אמר ר׳ חייא, כתוב, כי בחר ה׳ בציון אוה למושב לו זאת מנוחתי וגו׳ כי אויתיה, שואל, לפעמים קוראים החברים כולם לזה, להשם ציון, בלשון זכר, משום שציון, שהוא יסוד המלכות, הוא רחמים. וכאן המקרא קורא אותו בלשון נקבה, שנאמר אוה למושב לו, וכן כי אויתיה. פירוש. שיש פנימיות וחיצוניות ביסוד המלכות, הפנימיות שהיא רחמים, נקראת ציון, והחיצוניות, שהיא דין נקראת ירושלים.