הסולם על ספר הזהר, תזריע קכג

ת״ח דהא ליואי וכו׳: בוא וראה, כי הלוים הבאים מצד הזה של דין, אינם נטהרים עד שנעברים מהם השערות. שכתוב, וכה תעשה להם לטהרם וגו׳ והעבירו תער על כל בשרם וגו'. וכדי שיתבשמו יותר, צריך הכהן, הבא מצד חסד עליון להניף אותם, שכתוב והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה'. כדי לכלול הארת החכמה שבהם בחסדים של הכהן, כמו שהוא אצל איש זה שלמעלה, שהוא ז״א דקטנות, אשר אחר שנקרחו שערותיו ע״י הארת החכמה שקבל (כנ״ל בסולם אות קכ״א) וכאשר הוא רוצה להתבשם יותר, מתגלה בו חסד עליון המלביש החכמה, ומתבסם וכן מבשם הוא. החסד, למטה, בלוים.