שאו שערים ראשיכם: שערים, אלו הם חמשים שערי בינה, שהם ישיבה של מעלה. ושאו פתחי עולם, היינו דישיבה התחתונה, שהיא המלכות. שכל מי שעוסק בתורה לסוף מתנשא. ז"ש אם נבלת בהתנשא. והעמידו בעלי המשנה, כל המנבל עצמו על דברי תורה לסוף הוא מתנשא. והיינו ויבא מלך הכבוד, שאין כבוד אלא תורה.