הסולם על ספר הזהר, פנחס תרלה

חמישאה, אוקמוה מארי וכו': תקון החמישי שבשלחן, העמידוהו בעלי המשנה, שצריכים להאריך על שלחנו, בשביל העניים, שיהנה אותם משלחנו. וסוד הדבר, כדי שהצדקה תאריך ימיו, שלא ימות בקוצר ימים, כעין התורה, שהיא אריכות ימים בשביל הנשמה בב' עולמות, בעולם הזה ובעולם הבא. אף כך צדקה היא אריכות ימים לגוף בב' עולמות. ז"ש, כי הוא חייך ואורך ימיך. כי הוא חייך, בעולם הזה, ואורך ימיך בעולם הבא, שעולם הבא אל הגוף פירושו בתחייית המתים, שאחר שיקום לתחיית המתים לא ימות. וכמו שיתקיים בעולם הבא, כן יהיה קיים בעולם הזה.