הסולם על ספר הזהר, פנחס שסד

מגו כבד ויותרת וכו': מן הכבד ויותרת, שהם סמאל ולילית, יוצאת מרה, שהיא חרבו של מלאך המות, שיוצאות ממנה טפות מרות, להרוג בני אדם. ז"ש ואחריתה מרה כלענה. והמרה תלויה על הכבד, כל המחלות והמות תלוים בה, בקליפה שנקראת מרה. וביום ההוא של ראש השנה משוטטת בעולם לאסוף כל חטאים שבעולם. ואז כל האברים, שהם ישראל, הם בצרה, כי ישראל הם אברי השכינה, שנאמר נר ה' נשמת אדם, שפירושו, שנשמת אדם הוא מנר ה', שהיא השכינה הקדושה. ואז, בראש השנה, כל ישראל בצרה, ולוקחים שופר, לעורר בו תקיעה שברים ותרועה ההם.