פתח ואמר וכו': פתח ואמר אני בצדק אחזה פניך וגו'. דוד המלך, החביבות והדבקות שלו באותו אבן היתה, דהיינו מלכות, הנקראת אבן שתיה, ונקראת צדק. ועליה אמר, אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. וכשרצה להסתכל במראה כבוד רבוני, לקח תחילה אותו האבן בידיו, ואח"כ נכנס.