ארבעים יום וכו': מ' יום לקו, שכתוב ויהי המבול ארבעים יום וגו', וכל שאר הזמן עד י"ב חדש נמחו מהעולם וז"א וימחו מן הארץ. ווי להם לאותם הרשעים, כי לא יקומו לתחיה בהעולם, לעמוד בדין, וז"ש וימחו, כמש"א, שמם מחית לעולם ועד. כי אפילו לעמוד בדין לא יקומו. כלומר שלא יהיו אפילו בין אותם שיקומו לדראון עולם.